האם בהכרח חייב להיות קשר?
כיום, אחת מהסיבות המשמעותיות ביותר ללימודים אקדמיים היא רכישת מקצוע. אך האמת היא שישנן סיבות אחרות ללימודים, לאו דווקא ממניעים תעסוקתיים. אולם נשאלת השאלה, למה שאדם יבחר להשקיע מאמצים על מנת לרכוש השכלה ולא להיעזר בה כדי למצוא עבודה? על מנת לענות לשאלה זו יש להבין שהשכלה יכולה לתרום רבות לחייו של הלומד גם ללא מציאת פרנסה.
לעומת זאת אין דבר רע בקשר בין השכלה, עבודה וממון. לא סתם מכללות ואוניברסיטאות הן המוסדות שמכשירים לעבודה. כמו כן, כיום אין אדם שיכול להרשות לעצמו לא לעבוד. בנוסף, באמצעות העבודה שומרים על הבריאות הנפשית והפיזית ונהיים חלק פרודוקטיבי מהחברה.
למרות שעבודה היא עיקרון חשוב ללימודים, היא יכולה להיות סיבה לדחייה של תחום לימודים מסוים. מצב זה הינו בעייתי במיוחד, ופוגע במהות האמיתית של האקדמיה. מהות ההתפתחות האינטלקטואלית. לכן נשאלת השאלה, האם מציאת עבודה היא סיבה מספיק מוצדקת למנוע מאדם השכלה?
במענה לשאלה, החיבור בין השכלה לעבודה קשור להתפתחות טכנולוגית של החברה המערבית. התפתחות שהיא המשך ושדרוג של המהפכה התעשייתית. כפי שהמהפכה התעשייתית שינתה את התעסוקה של אנשים מעבודות חקלאיות לעבודות בתעשייה ובמפעלים, ההתפתחות הטכנולוגית יצרה מקומות תעסוקה שאינם תלויים בעבודה פיזית אלא ביכולת אינטלקטואלית. כמו כן, אותה התפתחות יצרה תנאי חדש למציאת עבודה, תנאי ההשכלה.
למרות שקשר זה נראה נסיבתי, זוהי אשליה. הקשר בין השכלה לתעסוקה הינו קשר מודרני ולא מצדיק פסילה של תחום דעת מסוים. השכלה תמיד הייתה קיימת בקרב המעמדות הגבוהים, לפני בכלל שחשבו לקשר בין אינטלקטואליות לבין תעסוקה. אך מרגע שנוצר הקשר בין השכלה לתעסוקה הוא שרד והתפתח יחדיו עם החברה המערבית. ויחד עם ההתפתחות הפך להיות יותר משמעותי.
קשר זה קריטי בימינו, תקופה בה השכלה היא תנאי כמעט בלעדי לקבלה לעבודה. עובדה מצערת זו גרמה לכך שתחומי הלימוד שהיו קשורים לתעסוקה הפכו לפופולאריים בעוד שהמקצועות היותר הומאניים ותיאורטיים החלו לאבד רלוונטיות. לעומת זאת, עדין ישנם הסטודנטים שבוחרים ללמוד מקצוע מסוים מבלי לרצות לעבוד בו. הם שוברים את הקשר הנסיבתי בין השכלה לתעסוקה ובוחרים ללמוד לשם הרצון לדעת.
אחת מהדרכים המרכזיות ביותר באקדמיה לחוות ולדעת מקצוע היא באמצעות כתיבת עבודות אקדמיות. הסיבה לכך היא בעובדה שעבודה אקדמית דורשת היכרות מעמיקה בנוסף להתערות בתוך תחום הדעת. כשסטודנט מתבקש לכתוב עבודה אקדמית בנושא מסוים, עליו לחשוב על דרך יצירתית לחדש אותו, לשנות את הפרספקטיבה עליו וכדומה. יכולת זו חשובה במיוחד לכתיבה של עבודה אקדמית אבל יחד עם זאת יכולה להיות טובה גם ליישום בחיי היומיום. לכן לסיכום, עבודה אקדמית (ראשי) תורמת הרבה יותר מאשר הרחבת אופקים ויחד עימה גם לימודים אקדמיים, עם וללא קשר לתעסוקה.
