עבודה אקדמית לדוגמה בשיטות מחקר במדעי הניהול

לפני הכל, חשוב שתבינו מהי שיטת מחקר.

למי שלא יודע או לא בטוח, אנו ממליצים לו לקרוא את כל המידע המפורט במאמר המדבר על שיטת מחקר.

מבנה המאמר המחקרי:

כותרת המאמר – "מניעים לעישון סיגריות בקרב צעירים ישראלים לפי תכונות אישיות ומאפייני עישון".

תקציר – תיאור עיקרי המחקר ותוצאותיו.

מבוא – סקירת המידע התיאורטי המוביל באופן מובנה ומנומק להשערות. במבוא מתוארים ההשלכות והאינפורמציה לגבי עישון, מימדי האישיות של אייסנק, מאפייני עישון, מרכבי ההנעה לעישון ומטרות המחקר הנוכחי.

השערות המחקר – פירוט 2 השערות המחקר.

שיטה – כוללת פרוט מקיף על המשתתפים, כלי המחקר והליך ביצועו.

ממצאים – פריטת המשתנים התלויים והבלתי תלויים, דיווח כמותי ומפורט של תוצאות עיבוד הנתונים.

דיון – סיכום ממצאי המחקר ומסקנות, התייחסות למגבלות המחקר והמלצה למחקר המשך.

סוג המחקר ומטרתו:

מטרת המחקר:

מטרתו העיקרית של המחקר הינה להבחין בין המניעים לעישון של האדם לפי תוכנות אישיותו ומאפייני העישון שלו.

ההלימה בין מטרות המחקר למערך שלו:

מערך המחקר הינו ניסויי. מטרת המחקר הינה להבחין בין מניעי האדם לעשן לבין תכונות אישיותו ומאפייני העישון שלו. בחינה מתקיימת במחקר קבוצת ניסוי – מעשנים וקבוצת ביקורת – לא מעשנים. אשר כל משתתפי המחקר ממלאים קובץ שאלונים הבוחן את משתני המחקר.

כמו כן, מטרת המחקר בבסיסה מנסה לאתר קשר בין מניע למאפיינים מסוימים. מערך זה מאפשר אתת זיהוי הקשרים המשוערים (במידה וקיימים) בין משתני המחקר, על כן ישנה הלימה בין מטרת המחקר למערך המחקרי.

 משתני המחקר

משתנים תלויים בחלוקה למניעים:

 4 המניעים להתחלת עישון: מיומנויות חברתיות ותדמית, שליטה ברגשות שליליים, משיכה וסקרנות, מרד ועצמאות.

 4 המניעים לשימור והמשך העישון: חברתיים ובין-אישיים, שליטה ברגשות שליליים-הפחתת חרדה והירגעות, הדוניזם והתמכרות, ריכוז ועבודה.

משתנים בלתי תלויים בחלוקה לתכונות אישיות ומאפייני עישון:

תכונות אישיות (לפי המימדים של אייסנק) – אקסטרוברטיות (מוחצנות), ניורוטיסיזם ופסיכוטיסיזם.

מאפייני עישון – מספר סיגריות ביום ותלות בסיגריה – רמת ההתמכרות לניקוטין.

כלי המחקר

 החוקרים במחקר זה מביעים הסתייגות משימוש בשאלון TBQ למדידת הנעה לעישון סיגריות, אשר חובר על ידי ספילברגר ועמיתיו ולפיכך, בנו שאלון משלהם בתהליך מורכב.

שיטת דגימה והמדגם

ישנן 2 שיטות דגימה. שיטת דגימה אחת הייתה דגימת נוחות כאשר צויין כי 114 ממשתפי המדגם נדגמו באורח מזדמן. שיטת הדגימה השנייה התבססה על סטודנטים מהמחלקה לקרימנולוגיה בבר אילן (המחלקה של החוקרת) אשר מילאו שאלונים ואף מסרו קובץ שאלונים למכרים.

יש בדגימה מן האקראיות – מאחר והסטודנטים העבירו גם שאלונים למכרים, אך עם זאת גם באקט זה ישנה בעייה ועל כן גם כאן הדגימה השלטת הינה דגימת נוחות מאחר וכל הסטודנטים שהשתתפו במחקר שייכים לאותה מחלקה באותה אוניברסיטה שבה נערך המחקר.

ממצאי המחקר

1. הגורם המרכזי שנמצא כמניע להתחלת עישון הינו גורם הסקרנות.
2. הגורם המרכזי שנמצא כמניע להמשכת עישון הוא גורם ההדוניזם וההתמכרות.

פרק הדיון – עיקרי המסקנות

• אפשר להבחין בין מניעים לעישון ומאפיינים של עישון, ומתוך כך נלמד כי אנשים השונים זה מזה בתוכנותיהם, מעשנים מסיבות שונות וניתן לראות את ההקשרים השונים בין תוכנת אישיות למניע העישון ומאפייניו.
   
• נמצא כי משיכה וסקרנות הינו המניע הדומיננטי להתחלת עישון והוא נמצא בקרב מעשנים בעלי תכונות אישיות שונות ואינו קשור לתכונת האישיות.
   
• מתוך הממצאים נראה כי המניע הדומיננטי ביותר להמשכת עישון הוא הדוניזם והתמכרות. כאשר מניע זה קשור ישירות למספר הסיגריות שהאדם מעשן ביום אך גם לתכונת האישיות – אקסטרוורטיות.
   
• מאפייני העישון נמצאו כקשורים למניעים אישיים-פנימיים להמשכת עישון ולא מתוך גורמים חברתיים, בין אישיים. ממצא זה מרמז על כך כי עישון כבד משמש מנגנון של התמודדות עם קשיי החיים או של התמודדות כימית.
   
• הקשרים שנמצאו בין המניעים לעישון לבין עצמם המחזקים את ההשפעה הדואלית של עישון סיגרייה. ניתן לראות הקשרים בין תיאורים שונים של מניעים לעישון, בנוסף נראה כי מעשנים שהעישון עבורם מהווה מנגנון התמודדות, עשויים להשתמש בו במצבים שונים ואף מנוגדים.

מגבלת מחקר:

המחקר רטרוספקטיבי, כאשר הנחקרים הינם מעשנים בהווה. לכן יש להיזהר בהסקת מסקנות לגבי העקביות בזמן בין המניעים להתחלת עישון והמשכתו. מגבלה זו משמעותית מאחר והיא מציבה סייג משמעותי בהתייחסות לתוצאות המחקר וכן בשימוש בשיטות מחקר כמותניות.

רשימת מקורות:

נהרי, ג' (2010). מניעים לעישון סיגריות בקרב צעירים ישראלים לפי תכונות אישיות ומאפייני לשון.
מגמות: כתב עת למדעי ההתנהגות, מז(2),254-276.