כיצד להתמודד עם בעיות קשב וריכוז בעת כתיבת עבודות אקדמיות?
בעיות קשב וריכוז או בשמן האחר "הפרעות קשב וריכוז והפרעת היפראקטיביות" מהווות הפרעה תקשורתית חברתית כרונית אשר מופיעה לראשונה בילדות ונמשכת אל הבגרות. התסמינים להפרעה זו מתבטאים בחוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. בהתאם לזאת, תסמינים נלווים של הערכה עצמית נמוכה, קשיים חברתיים והישגים אקדמיים נמוכים.
בעיות קשב וריכוז מתחלקות לשתי הפרעות נפרדות. האחת הינה בעיות קשב וריכוז Attention deficit disorder (ADD) אשר באה לידי ביטוי בקשיים בריכוז וחוסר יכולת לשמר קשב. גם בשיבושים בחשיבה, קושי בהחלטיות ויצירה של קשרים חברתיים; ההפרעה השנייה הינה הפרעת קשב וריכוז בנוסף להיפר אקטיביות Attention deficit Hyperactivity disorder (ADHD) בעיה זו מתבטאת בקשיים לשמר ריכוז וקשב, נטייה להסחות דעת, היפראקטיביות, התנהגות אימפולסיבית ותנודתיות רגשית. באופן דומה לבעיות קשב, גם בעיה זו מתבטאת בקשיים אקדמיים ובמיוחד בקשיים חברתיים.
התסמינים של הפרעות אלו מקשים במיוחד על ההתנהלות של הלוקה בסיטואציות יומיומית. הקושי מתבטא במיוחד בסביבה לימודית. הסיבה לכך היא בעובדה שהתסמינים השונים מקשים על הלוקה להסתדר ולהתאקלם לסביבה לימודית.
בבחינה של משתני הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות ניתן לראות שאכן סביבה לימודית ובמיוחד סביבה אקדמית יהיו בלתי אפשריות ללוקים ללא עזרה ותמיכה. כל מה שמאפיין אקדמיה איננו מתאים לאדם בעל הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. כמו כן, על מנת לשגשג בסביבה אקדמית יש להפנות קשב, ריכוז, דריכות, ויסות עצמי ויכולת לנהל אינטראקציה חברתית. לכן כיצד אדם יוכל ללמוד ולרכוש השכלה, אם סובל מהפרעה שמונעת ממנו את היכולת ללמוד? זהו פרדוקס.
הפרדוקס ברור מתמיד כשזה נוגע לסיטואציה של כתיבה אקדמית ובפרט עבודה אקדמית. הסיבה לכך היא בעובדה שעל מנת לכתוב עבודה אקדמית נדרשות יכולות של קשב, ריכוז וויסות עצמי. לכן כיצד אדם יכול לכתוב עבודה אקדמית כשכל אחת מיכולות אלו היא כמעט בלתי אפשרית עבורו?
במענה על השאלה, אמנם יש קושי רב בלכתוב עבודה אקדמית כמו גם עבודה סמינריונית כשלוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, אולם מצב זה איננו בלתי אפשרי. על מנת להתמודד עם הבעיה יש להתאימה אל הסיטואציה. זאת אומרת שיש ללמד אנשים עם בעיות קשב וריכוז לכתוב עבודות אקדמיות בדרכים המותאמות ללקות ולא באופן השכיח לכתיבת עבודות. זאת אומרת להתאים את כל שלבי העבודה אל היכולת של האנשים עם בעיות הקשב,ריכוז והיפראקטיביות.
לסיכומו של עניין. בגלל שהתסמינים של בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות מאוד מקשים על כתיבת עבודות אקדמיות, בעיקר השלבים שדורשים יכולות סדר וקוהרנטיות, הסטודנט זקוק לתמיכה חיצונית. אותה תמיכה תלווה את הסטודנט בכל שלבי הכתיבה ובנוסף תתאים את שלבי העבודה אל היכולת שלו. תמיכה זו חשובה במיוחד הואיל שללא תמיכה הסטודנט לא יוכל לכתוב את העבודה לבדו. התמיכה תהיה אקדמית מחד ומוראלית מאידך.
