לימודים לתואר ראשון הם מבין החוויות המהנות ביותר שיש. זהו תואר מיוחד בו לומדים מקצוע לחיים, נמצאים בסביבה אנרגטית ומרחיבים אופקים. זוהי בהחלט תקופה יפה בחיים, אך גם היא בדומה לחוויות אחרות נגמרת. חלק מהסטודנטים לאחר שסיימו את תואר הבוגר, ממשיכים הלאה אל חייהם המקצועיים. אך חלק אחר בוחרים להמשיך ללמוד לתואר השני.
ישנן סיבות רבות לרצות ללמוד תואר שני. אחת מהן יכולה להיות העמקת הידע שנלמד בתואר הראשון למשל. סיבה אחרת יכולה להיות קשורה לקידום בעבודה. כלומר, שישנם מקומות העבודה שבוחרים לקדם עובדים על סמך השכלה אקדמית. לכן השכלה גבוהה משתלמת תעסוקתית. סיבה אחרת יכולה להיות קשורה בשינוי קריירה, או התחלה של מקצוע חדש. זאת אומרת שהרבה פעמים, אנשים בוחרים לעשות הסבת מקצוע, ועל מנת לעשות זאת הם צריכים לעבור התמחות שנעשית רק בתארים המתקדמים. לבסוף הסיבה האחרונה ללמוד תואר שני היא הרצון לפתח קריירת מחקר באקדמיה. לסיכומו של דבר, בין אם הרצון לתואר שני הוא הרחבת אופקים, קידום בעבודה, הסבת מקצוע או פיתוח קריירת מחקר, הקבלה לתואר השני כוללת מספר תהליכים ופרוצדורות שיש לקיים.
קבלה לתואר שני, כל מה שיש לדעת
ניתן לומר שיש הרבה מן הדומה בין תנאי קבלה לתואר ראשון ותנאי קבלה לתואר שני. לדוגמה, גם בתואר שני מושם דגש על הציונים, עבודת סמינריון, מחויבות אישית ורושם ראשוני. אך ההבדל העיקרי שבתואר שני יש מסלולים שלא קיימים בתואר ראשון. כמו כן, הדגשים ששמים אליהם לב בתואר שני שונים מהדגשים בתואר ראשון. בדומה למגוון החוגים השונים שקיימים בתואר ראשון, אותו מגוון קיים במסלולים שונים בתואר השני, ולכל מסלול תנאים מיוחדים לקבלה. יש סוגי ראיונות למסלולים לא מחקריים, למסלולים מחקריים, למסלולים קליניים ועוד.
במסלולים לא מחקריים ולא קליניים, בעיקר בחוגים למדעי הרוח, אין כלל ראיונות קבלה. הסטודנט או סטודנטית ממלאים טופס הירשמות, מוסיפים לטופס עותק של ספח ציונים לתואר ראשון וזהו. במסלול קליני בוחנים את הציונים במבחן מת"ם (מבחן שבוחן ידע בסטטיסטיקה ושיטות מחקר, ואנגלית אקדמית קלינית) ציונים בסטטיסטיקה ושיטות מחקר, ציונים בקורס פסיכו-ביולוגיה וציוני עבודות הסמינריון. לבסוף הניסיון הקליני של המועמד נבחן (מסגרות קליניות בהן התנדב).
במסלול מחקרי, מושם דגש חזק במיוחד על הידע והניסיון המחקרי של המועמד. כלומר בוחנים האם המועמד בקיא במחקרים שמתקיימים, בנוסף האם קיימת שיטת מחקר אהובה. כמו כן,
המועמד גם מתבקש לספר על עבודות הסמינריון שקיים בתואר הראשון. ולבסוף אם תינתן לו ההזדמנות, מה המחקר שהיה מקיים במסגרת גדולה יותר מעבודת סמינריון.
מכול האמור לעיל, בין אם נבחנים לתארים שניים במסלולים לא מחקריים, קליניים ומחקריים. ראוי שהמועמדים יחזרו על עבודות הסמינריונים שכתבו, גם חשוב שיתאמנו בראיונות אישיים, וביצירת רושם ראשוני חיובי. הם יכולים לחזור על מאמרים שאהבו בעבר, ולדעת מדוע רוצים ללמוד דווקא בחוג הספציפי שאליו נרשמו ועוד.
