בכל מה שקשור לכתיבת עבודות, החלק שמרתיע ביותר סטודנטים הוא הרגע בו המרצה לא מאשר את הנושא שלהם לעבודת המחקר, וכל עולמם נופל עליהם.
מדוע הדבר? מכיוון שזה לא פשוט לארגן מקורות ומבנה של עבודה אקדמית, בייחוד אם זו עבודת גמר, ושינוי נושא מאלץ את הסטודנט לשנות אסטרטגיה ולארגן מחדש את כל ה"לוגיסטיקה" של מציאת מאמרים ותכנון ארוך טווח של עבודתו עם הנושא החדש.
למה הדבר דומה? שנסעתם כל הדרך לאילת, ואז בדקה ה-90, רגע לפני שנכנסתם אל עבר החופשה שלכם, קיבלתם הודעה שעליכם לעשות "אחורה פנה" ולעשות את כל הדרך חזרה! לא קל.
ולכן, אל תיבהלו, כי המאמר הוא בדיוק בשבילכם. כאן נסביר לכם כיצד תתמודדו עם דחיינות המרצה בנוגע לנושא של עבודת המחקר שלכם.
ואם יש לכם שאלות או מענות, אתם תמיד מוזמנים לפנות אלינו.
מה חשוב לדעת?
קודם כול, כמה פרטים טכניים שקשורים לעבודה אקדמית. תוודאו שאתם כותבים בפונט דויד גודל 12, ושנו את הגודל בהתאם לכותרות שאתם מכניסים לעבודה. הקפידו על פסקאות, ועל שורה וחצי רווח.
נוסף על כך, השתמשו בשפה תקנית ומוגבהת, ושתהיה גם שפה אקדמית מדעית. הימנעו משגיאות כתיב ומשגיאות תחביריות, כי זה עלול לפגוע לכם בציון. בכל אופן, לא זו הטעות שנרצה לדבר עליה.
בנוגע לעבודה עצמה, כך נראה המבנה הכללי והמוכר של עבודות סמינריוניות טיפוסיות:
- שער
- תוכן עניינים
- תקציר
- מבוא
- סקירת ספרות
- מערך מחקר
- ממצאים ותוצאות
- דיון
- סיכום
- מסקנות
- רשימת מקורות אקדמיים
- נספחים (לעת מצוא)
זוהי עבודה משמעותית, שיכולה להכיל עשרים עמודים ומעלה. נוסף על כך, ביכולתה להשפיע על הציון הסופי שלכם באופן משמעותי, מכיוון שיש לה משקל כבד מאוד בשקלול שלו.
את העבודה הזו מגישים בסוף השנה או בסוף הסמסטר, והיא מסכמת את כל מה שלמדתם. היכולות האינטלקטואליות שהרווחתם מצויות בה.
ולכן, הארגון של העבודה אינו פשוט ומצריך מאמצים רבים. עליכם להתחיל קודם מסקירת הספרות, שהיא החלק העיקרי, וזאת כדי שתקלו על עצמכם בהמשך.
כעת נגיע לחלק החשוב והעיקרי במאמרנו:
מה לעשות כשהמרצה לא מאשר את הנושא לעבודת המחקר?
קודם כול, אחד מן המכשולים שיכולים להערים על העבודה שלכם מצוי בשיטת מחקר שאתם צריכים לבחור לה.
מה לעשות כשהמרצה לא מאשר את הנושא לעבודת המחקר? ראשית כל, אל תיבהלו. זה קורה לסטודנטים רבים.
קודם כול הציגו בפניו את השיטה בה תחקרו, שיטת מחקר כמותית או שיטת מחקר איכותנית. לאחר מכן, תתייעצו איתו בנוגע לנושא שכדאי לבחור. בסופו של דבר, המרצה לטובתכם ורוצה שתבחרו נושא שלא תלכו לאיבוד איתו, ושלא יסבך אתכם.
המרצה יעדיף נושא מוכר יחסית, וכמובן שתוכלו למצוא אליו זיקה. לדוגמא: אם סטודנט במדעי החברה בחר בנושא חדש יחסית, שעוסק בזהות הארמית הנוצרית של תושבי גוש חלב, הוא לרוב יקבל דחייה. במקום זאת, המרצה יוכלו להציע לו נושא יותר מוכר, כמו למשל: הזרם החרדי או הכהניזם (התופעה על שמו של מאיר כהנא).
חכו עם מציאת המאמרים, ראשית כל תבחרו נושא. לאחר שהמרצה יאשר זאת, תוכלו לצאת לדרך לאחר שווידאתם שיש בידיכם את האפשרות למצוא מאמרים אקדמיים מתאימים לעבודה.
