רבים מהסטודנטים בעולם האקדמיה, הן אלו המתחילים את שנת הלימודים הראשונה ואוחזים בשלבים הראשונים, והן אלו שכבר נכשלו בהגשת המטלה ו/או העבודה הראשונה ו/או אלו שעדיין לא עשו זאת, מעוניינים להבין ולנסות לדעת או לכל הפחות לשער היכן הם שגו והיאך לבור צעדיהם הראשונים, מחפשים עבודה אקדמית לדוגמא.
זאת, במטרה לבדוק כיצד המטלה ו/או העבודה אותה עליהם להגיש אמורה להיראות, זאת, כאשר היא נערכה בצורה מקצועית וכן נכתבה בידי סטודנט אחר בעל ידע ו/או כותב מקצועי בעל תואר בתחום, כזה אשר יודע את החומר והכללים השונים של עולם האקדמיה.
שכן, כבר בקורס הראשון נתקלים הסטודנטים בחובות האקדמיות השונות, דרישות מוסד הלימודים, עקרונות וכללי הכתיבה והעריכה של עולם האקדמיה, כאשר כאמור לעיל לכל אלו מתווספות חובות הדורשות בכל אחד מהקורסים הרבים כתיבה והגשה של עבודה אקדמית לפחות אחת, כאשר בחלק מהקורסים ישנה חובת הגשה של מטלה אחת נוספת.
אשר על כן, כהמשך לכך, מסיבה זו סטודנטים רבים מחפשים עבודה אקדמית לדוגמא, בדומה לטבח שמסתכל על תמונת עוגה קודם האפייה, וכך יודע כיצד היא צריכה להיראות בסיום עבודתו בעת ההגשה.
אם כן, מה באמת חשוב לדעת על עולם האקדמיה?
התשובה על שאלה זו יכולה להתפרס על פני ספרים שלמים, שכן, החובות הן רבות, כך לגבי הכלים השונים אשר קובעים את כל הכללים לכתיבה אקדמית, הכללים אף מתייחסים לעריכה אקדמית, שיטות וכללי אזכור, ועוד, כאשר לכל תחום באקדמיה יש לבדוק זאת באופן נקודתי.
כאשר לאמור לעיל, ישנו חומר מהותי אשר נלמד בקורסים השונים וישנה חשיבות רבה ללימוד נרחב של כל הקורסים ורצוי שלא להסתפק רק בחומר הנלמד בשיעורים, היות ובשיעור המרצה נתון תחת מגבלת הזמן, וכן שאר מגבלות השיעור.
בפרט שלעיתים עבודה אקדמית לדוגמא יכולה להתבסס אמנם על דברים שנלמדו בשיעור ו/או בתרגול ככל שיש, אך מנגד לעיתים החומר נמצא בקובץ הסילבוס של הקורס, כאשר מי שלומד את אותו החומר ידע את החומר ברמה גבוהה יותר.
אולם, אחת הטעויות הנפוצות בקרב סטודנטים הינה בכך שככל הנראה הן מחמת תחושתם כי עליהם להוכיח בקיאות בנושאים רבים ככל שיותר, ו/או מחמת שאינם יודעים לזהות בדיוק מהי כוונת המרצה בדרך בה נוסחה השאלה ו/או מהו המשקל היחסי אשר צריך לתת לנקודות הרבות הקשורות למטלה כחלק מהפתרון והכתיבה.
משכך, חשוב לציין כי אחד הדברים החשובים ביותר בכל עבודה אקדמית ו/או עבודת סמינריון הינה מיקוד ככל הניתן בנושא בו נדרשים לעסוק, שכן, העלאת נושאים נוספים במקרים רבים מעידה על חוסר הבנת הידע.
שכן, המרצה בבדיקה של כל מטלה אקדמית או עבודה סמינריונית חש כי אם החומר צוטט והוא נידון ו/או נפרס על פני עשר שורות כאשר לדעתו בעין מקצועית אמנם היה צורך להזכירו אלא שבניגוד למה שעשה הסטודנט, מספיק היה להזכירו בשורה וחצי בלבד.
על כן, האריכות בעיניו אינה ברכה ובוודאי שלא מועילה במאומה, שכן, כתיבת פתרון ו/או ניתוח סוגיה אקדמית בצורה זו מעידה בעיניו שככל הנראה הסטודנט אינו מבין ויודע מהו נדרש לעשות ו/או לכל הפחות אינו יודע ואין לו מושג מהו עולם האקדמיה וכיצד צריך ונדרש לערוך נכון את הדברים מבחינה אקדמית כאשר כל אחת מהסיבות תגרור הורדת ציון.
היינו, אין הכוונה להתעלם באם קיים צורך לדון בחלקים הנדרשים המוזכרים בגוף השאלות או כאשר נכתב הוראה לחפש את השאלות לבד, אלא, שיש לעשות זאת בצורה שיהיה בצורה ממוקדת את גוף השאלה והפתרון, כאשר החלקים הנוספים יקבלו את המשקל המידתי ולא מעבר לכך.
