עומס בהגדרתו הינו לחץ, צפיפות, ומשקל, הגדולים מהמידה הרצויה או המותרת. בנוסף לזאת, עומס הוא תחושה סובייקטיבית לפיה אדם צריך להיענות למספר פעולות בו-זמנית או במרווחים קצרים ללא מנוחה או הפוגה בין מטלה למטלה.
למרות שבחיינו אנו נאלצים להתמודד עם עומסים כמה וכמה פעמים, אין לנו באמת דרכים אפקטיביות להתמודד עם עומס. הסיבה לכך היא בעובדה כשעוברים עומס, לא באמת פנויים מחשבתית על מנת לסגל פיתרון אפקטיבי. אך למרות זאת, מבעד לחסרונות הכול כך ברורים, ישנם לעומס גם יתרונות.
היתרון הגדול ביותר שמקנה העומס, הוא היכולת להתמודד עם אתגרים קשים מנשוא. בנוסף לזאת, כחלק מחברה קפיטליסטית אנו צריכים לספק יותר תוצרת בפחות זמן וללא בזבוז של משאבים. לכן בהסתמך על כך, היכולת לעמוד בעומס תיחשב לסגולה במציאות של היום.
נשאלת השאלה, מתי אנו מתמודדים עם עומס בחיי היומיום? והתשובה לכך היא בכל רגע נתון. אולם ישנן המסגרות שבהן מתמודדים עם עומס יותר מהרגיל. אחת ממסגרות אלו היא האקדמיה. באקדמיה, הסטודנטים צריכים לספק הרבה תפוקה בזמן קצר. דוגמה לדרישה שכזו היא קריאת תכנים מורכבים.
כיצד מתמודדים עם כל העומס הכתוב הזה?
ראשית, יש להבין שעם כל חוסר הנעימות שהעומס מוביל אליה, זוהי הזדמנות מעולה להתמודד ולהסתגל לאתגרים. כי עם כל התמודדות, הקושי הולך ופוחת. על מנת להתמודד עם עומס קריאה יש לקיים את הצעדים הבאים: פיתוח פרספקטיבה חדשה ביחס לעומסים בחיים, יצירת סדר כרונולוגי של חומרי הקריאה, חיפוש אחר סיכומים ברשת ופיתוח אסטרטגיית קריאה, ישמשו כעזר לסטודנט עם עומס חומרי הקריאה.
השלב הראשון הוא פיתוח פרספקטיבה חדשה על הנושא. אמנם עומס בקריאה בהחלט יכול להרתיע אבל הוא לא בלתי אפשרי, אם יתייחסו אליו כאתגר ולא כמשבר ניתן בהחלט לפתור את הבעיה. השלב השני הוא ניסיון ליצור סדר בכל הבלאגן. הרבה פעמים כאשר נאלצים להתמודד עם מספר פעולות בו-זמנית, נראה כאילו זה בלתי אפשרי להתמודד עם הכול יחדיו, אולם אם מנסים ליצור סדר בפעולות, רואים שהמשימה היא בהחלט אפשרית.
השלב השלישי הוא לנסות למצוא סיכומים ברשת של המאמרים או הפרקים על מנת להקל על הקריאה. הרבה פעמים באמצעות קריאה של סיכום טוב, ניתן להבין את הרעיון המרכזי של הטקסט במהירה. השלב הרביעי הוא לפתח אסטרטגיה לקריאה מהירה של הטקסט. כל טקסט אקדמי, בין אם הוא פרק בספר אקדמי או מאמר בכתב עת, נכתב בהתאם למבנה מסוים. המבנה הזה הוא המפתח להבנה של המאמר. כלומר, אם הסטודנט יקרא חלקים מסוימים במאמר, יהיה לו הרבה יותר קל להבין את הרעיון המרכזי של הטקסט ובכך לחסוך לעצמו קריאה מיותרת. קריאה של פרקי המבוא, סיכום ודיון יספקו את הידע הנחוץ על מנת להבין את הטקסט. לסיכום, אם כל ארבעת שלבים אלו יתקיימו, יהיה ניתן לחלוטין להתמודד עם עומס הקריאה ולפתור אותו ללא כל בעיות.
