עבודת סמינריון היא הפחד הכי הגדול שקיים בכל סטודנט. הדרישות, ההשקעה הנדרשת, הזמן, המשאבים והסטנדרטים מותירים, לעתים קרובות מאוד, את הסטודנטים להיות חסרי אונים וגם אובדי עצות.
כתוצאה מכך, טעות שמובילה לאיבוד ציון היא עניין של זמן. מפרט של עבודת סמינריון יכול להיראות מאיים אם לא מסתכלים עליו נכון.
אחרי הכול, מדובר בעבודה שיש להשקיע בה את מלוא תשומת הלב ואת מלוא הזמן, ואסור להיכנס לאדישות ולרפיון כאשר עושים זאת.
ולכן, כל אלו הופכים אותה למאיימת ומפחידה כל כך. עם זאת, עדיין יש אפשרות להצליח בה ולקבל בה ציון טוב. ברגע שמבינים את הקונספט, הכול הופך לפשוט יותר. ברגע שהתמונה מתבהרת, כך גם הסטודנט הופך לרגוע יותר.
אם אתם סטודנטים (תואר ראשון או תואר שני), שלומדים בשקדנות ורוצים להצליח, המאמר הזה בשבילכם. במאמר הזה נסקר את מה שחשוב לדעת, ובכך גם נסייע לכם להבין דברים טוב יותר.
מלבד זאת, ולפני שנתחיל, לכל עזרה ולכל מענה, אתם תמיד מוזמנים לפנות אל השירות שלנו, ונספק לכם את הסיוע האקדמי המתאים ביותר לפי מה שדרוש.
נתחיל מן הבסיס.
מידע כללי
קודם כול, כמה פרטים טכניים שקשורים לעבודה אקדמית. תוודאו שאתם כותבים בפונט דויד גודל 12, ושנו את הגודל בהתאם לכותרות שאתם מכניסים לעבודה. הקפידו על פסקאות, ועל שורה וחצי רווח.
נוסף על כך, השתמשו בשפה תקנית ומוגבהת, ושתהיה גם שפה אקדמית מדעית. הימנעו משגיאות כתיב ומשגיאות תחביריות, כי זה עלול לפגוע לכם בציון. בכל אופן, לא זו הטעות שנרצה לדבר עליה.
בנוגע לעבודה עצמה, כך נראה המבנה שלה:
- שער
- תוכן עניינים
- תקציר
- מבוא
- סקירת ספרות
- מערך מחקר
- ממצאים ותוצאות
- דיון
- סיכום
- מסקנות
- רשימת מקורות אקדמיים
- נספחים (לעת מצוא)
זוהי עבודה משמעותית, שיכולה להכיל עשרים עמודים ומעלה. נוסף על כך, ביכולתה להשפיע על הציון הסופי שלכם באופן משמעותי, מכיוון שיש לה משקל כבד מאוד בשקלול שלו.
את העבודה הזו מגישים בסוף השנה או בסוף הסמסטר, והיא מסכמת את כל מה שלמדתם. היכולות האינטלקטואליות שהרווחתם מצויות בה.
כעת, נגיע אל הטעות הנפוצה, שתמיד גורמת לאיבוד ציון בעבודת הסמינריון. אם תהיתם, אין מדובר בסקירת הספרות שלא נכתבה בהלכה או ברשימה הביבליוגרפית שלא נכתבה לפי כללי ציטוט אקדמיים.
אז מהי הטעות הנפוצה?
כל עבודה כזו צריכה שיטת מחקר. זהו כלי רעיוני, טכני או טכנולוגי, שהשימוש בו נחשב למקובל על הקהילה המדעית לצורך מחקרן של השערות. פיתוח כזה דורש מחקר ייחודי לאישוש התוקף של הכלי החדש.
במילים אחרות, זוהי השיטה בה אתם הולכים לבצע את המחקר שלכם. היא יכולה להיות כמותית (מבוססת מספרים וסטטיסטיקות) או שהיא יכולה להיות איכותנית (מבוסס נרטיב).
מדוע זו טעות נפוצה? מכיוון שכאשר בוחרים לא נכון את השיטה, זה משפיע על עבודת המחקר כולה! מעין אפקט דומינו שבו כל אלמנט מושפע באופן ישיר מן האלמנט השני.
עליכם לשים לב כי השיטה מותאמת לנושא שבחרתם וגם למאמרים שלו. אתם יכולים לכתוב כהלכה את סקירת הספרות, אך השגיאה הגדולה תהיה בחלק המחקרי והמעשי שלכם.
מידע נוסף
רוצים לדעת איך נקבע ציון עבודה סמינריונית באוניברסיטה? לחצו כאן לכניסה. מאמר זה, כמידע מוסף, יוכל מאוד לסייע לכם בהמשך.
לכל עזרה או מענה, מוזמנים ליצור קשר.
