מאמר זה נועד למצוא לכם פתרונות.

בואו נתחיל מהבסיס.

מהן עבודות אקדמיות?

עבודות אקדמיות אלה הן עבודות שסטודנטים צריכים להגיש למרצים שלהם לאורך כל תקופת הלימודים באקדמיה.

זה לא משנה אם אתם לומדים במסלול של רפואה, או במסלול של מנהל. אין גם משמעות אם אתם לומדים בשנה ראשונה או בתואר שני. כל הסטודנטים צריכים להתנסות בכתיבת עבודה אקדמית בשלב כזה או אחר.

נכון, תחילה מדובר בעבודות פשוטות של עמוד או שניים, אולם ככל שתעלו ברמה ובשנות הלימודים, אזי העבודות יהפכו למורכבות הרבה יותר.

נדגיש שגם אם המרצה שלכם מעדיף לתת לכם מבחן בסיום הקורס, רוב הסיכויים שלאורך השנה אתם תדרשו להגיש לו עבודות אקדמיות שונות אשר ישמשו כחלק עיקרי ממרכבי הציון הסופי שלכם.

לעומת זאת, מרצים אחרים מעדיפים לתת עבודות.

כלומר, בסיום שנת לימודים מגיעה העבודה שרובכם חוששים מפניה – עבודת הסמינריון או עבודת הגמר. ביחד עם עבודות אלה מופיעה לא פעם גם חרדת כתיבה אקדמית אצל מרבית הסטודנטים.

למה קשה לכתוב עבודות אקדמיות?

הסיבה שקשה לרובנו לכתוב עבודות אקדמיות הינה שאנחנו לא טובים בכתיבה.

לכתוב לא בא בקלות לכולנו

כתיבת עבודה אקדמית מצריכה זמן. בנוסף, עבודה אקדמיה מצריכה מאמץ וחשק.

העובדה הפשוטה היא שלא לכולנו יש זמן פנוי מספיק כדי לשבת ולכתוב עבודות אקדמיות ולהגיע לרמה גבוהה במיוחד.

נציין, כי בעבר חלק העיקרי של הסטודנטים היו צעירים אחרי צבא וחסרי דאגות, כאלה שאבא ואמא היו ממנים את הלימודים שלהם. סטודנטים שכאלה לא היו צריכים לעבוד כדי להתקיים ולכן היו יכולים להשקיע את כל כולם בלימודים האקדמיים.

אולם היום המצב שונה

בימנו אלה, גם אם יש לכם הורים שעוזרים בתשלום שכר הלימודים, עדיין אתם לא פעם נאלצים לעבוד כדי להחזיק דירה מחוץ לבית המשפחה, או כדי שתוכלו לצאת לבלות עם חברים בסוף שבוע, או כדי שתוכלו לקנות לעצמכם דברים, או פשוט כי אתם רוצים להיות עצמיים.

זאת הסיבה שלרוב הסטודנטים אין זמן, חשק ורצון לבזבז זמן יקר על כתיבת עבודה אקדמית.

פה מגיעה האפשרות של מכירת עבודות אקדמיות.

מהי מכירת עבודות אקדמיות?

מכירת עבודות אקדמיות הינה כשמה כן היא – מכירה של עבודות שונות לסטודנטים באקדמיה.

במסגרת זו אתם רוכשים עבודה אקדמית שמתאימה לדרישות המרצה שלכם.

במילים אחרות, אתם לא מעתיקים ולא עוברים על החוקים אלא מגישים למרצה עבודה נקיה, חדשה וטובה, בדיוק כפי שהוא דורש מכם. רק שאתם לא כותבים אותה. מי שיכתוב לכם את העבודה יהיו כותבים מקצועיים, בעלי תואר אקדמי, אשר יודעים איך צריך לכתוב עבודות אקדמיות מעולות.

למה כל הסטודנטים לא קונים עבודות?

קודם כל, לא כל הסטודנטים סובלים מחרדת כתיבה אקדמית.

בנוסף, ישנם סטודנטים שמעדיפים להגיש עבודות אקדמיות שהם כתבו בעצמם, גם אם זה אומר שלא יזכו בציון טוב ואפילו יכשלו.

כמו כן, רוב הסטודנטים פוחדים שאם הם יתפסו, אזי הם עלולים להיות מסולקים מהלימודים לתמיד ולהפסיד את כל מה שבנו עד אותו הרגע.

אותם סטודנטים לא באמת מבינים שאין אפשרות לתפוס אותם כיוון שלא מדובר בקניה של עבודה אקדמית כתובה שכבר הוגשה למרצה כלשהו בעבר, אלא בעבודה חדשה לגמרי שנכתבת בהתאם להוראות המרצה. כך, למעשה, אין שום סיכון מבחינתכם בנושא של מכירת עבודות אקדמיות. כיוון שהמרצים לא יכולים להוכיח שמדובר בעבודה קנויה.

הפוסט התמודדות עם חרדת כתיבה אקדמית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

מה זה עבודות להגשה בתשלום?

בשנים האחרונות צצו לא מעט חברות ודפי אינטרנט אשר מציעים לסטודנטים השונים לקנות עבודות אקדמיות שונות ומגוונות מכל מיני תחומים.

מדוע זה קורה? הסיבה לכך הינה שסטודנטים רבים מתקשים מאוד לכתוב עבודות אקדמיות.

למה סטודנטים כה רבים מתקשים בכתיבה של עבודות אקדמיות?

הסיבה האמיתית היא שלא מלמדים אותם איך לכתוב עבודות אקדמיות.

תלמידים שמסיימים היום בית ספר תיכון יודעים לשנן תאריכים בהיסטוריה, יודעים נוסחאות שונות במתמטיקה, יודעים מי היה יונה הנביא ולמה שאול איבד את המלוכה, אבל לא הם לא יודעים איך כותבים עבודות אקדמיות בצורה טובה.

טוב, זה נכון שקשה לכתוב עבודות אקדמיות. לכתוב עבודות זאת מטלה קשה באופן כללי גם כאשר אתם נמצאים בבית ספר יסודי ו/או תיכון. כי לכתוב לא בא בקלות לכל אחד. הדבר אינו שונה כאשר נהיים סטודנטים באקדמיה. אם לא ידעתם לכתוב עבודות בתיכון, לא תדעו לכתוב עבודות אקדמיות. פה מגיעה השלב בו תתחילו לחפש ברשת את המשפט: עבודות להגשה בתשלום.

למה עבודות להגשה בתשלום?

נזכיר לכם כבר עתה שעבודות אקדמיות יכולות להיות עבודות קטנות מאוד, בנות מספר מאוד קטן של עמודים, נניח בין אחד לשניים. מנגד, עבודות אקדמיות יכולות גם להיות עבודות ארוכות, בעלות מספר רב מאוד של עמודים, אפילו שלושים עמודים ויותר. הכל בעצם תלוי באיזה שלב של הלימודים אתם.

סטודנטים שרק מתחילים את מסלול הלימודים נדרשים להגיש עבודות קצרות, בעוד שסטודנטים שנמצאים לקראת סוף התואר, או שהחלו תואר שני ומעלה, מצופה מהם להגיש עבודות אקדמיות ברמה גבוהה יותר.

בנוסף, אם אתם לקראת סיום התואר שלכם, אזי מגיע השלב שבו אתם צריכים להגיש גם עבודות סמינריוניות.

להסביר שעבודה סמינריונית הינה עבודת מחקר שבה הסטודנטים יוצאים לחקור נושא מסוים. הסיבה שעבודות סמינריוניות הינן כל כך ארוכות לעומת עבודות אקדמיות אחרות היא בגלל שעבודת סמינריון בנויה ממספר רב של פרקים.

חשוב להדגיש שכל עבודת סמינריון חייבת להיות לפי הכללים של עבודות סמינריון. מדובר בעבודה שדורשת הרבה זמן ומאמץ מאת הסטודנטים.

לכן הרבה סטודנטים מחפשים את הדרך להשגת עבודות סמינריוניות בתשלום.

למעשה, גם אם לא קנו עבודה אקדמית אחת לאורך כל תקופת הלימודים שלהם, כאשר מגיע השלב של הגשת עבודת סמינריון סטודנטים רבים פונים לקניית עבודות אקדמיות.

מה זה אומר עבודות להגשה בתשלום?

לקנות עבודה אקדמית לא אומר שאתם קונים עבודה שסטודנט אחר כתב או הגיש.

בעבר זה באמת היה המקרה, אולם היום המצב שונה.

כאשר אתם הסטודנטים פונים לקבלת עבודות להגשה בתשלום, אתם בעצם מקבלים עבודה חדשה, נקיה, כזו שלא נראתה עד כה.

למעשה, כאשר אתם מחליטים לקנות עבודה אקדמית, אתם שולחים את ההוראות של המרצה שאת העבודה בקורס אתם צריכים להגיש. בשלב הבה ההוראות נשלחות לכותבים, אשר כותבים לכם את העבודה בהתאם להוראות של המרצים. כך למעשה אתם מקבלים עבודה מקורית, טובה, נכונה, בדיוק לפי כל הכללים של האקדמיה באופן כללי ושל המרצים שלכם באופן ספציפי.

בצורה כזו אתם לא צריכים לפחד שאולי תיפסלו בגלל שהגשתם עבודה מועתקת או לא מקורית, כי אתם מקבלים עבודה מקורית לגמרי!

אז אל תהססו ותפנו עוד היום לקבלת מידע נוסף.

הפוסט למה סטודנטים מחפשים עבודות להגשה בתשלום? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

הגיעו ההנחיות לעבודה, מה עכשיו?

אז איך כותבים עבודה אקדמית? ראשית עברו על הנושאים המוצעים ובחרו את הנושא שעניין אתכם במהלך הקורס, זה שיש לכם רצון לברר ולעשות עליו מחקר אקדמי, נושא שלדעתכם והבנתכם יש בו חשיבות. ראשית יש להבין מה בדיוק נדרש מכם, שאלו את המרצה בדיוק למה הכוונה בכל סעיף בהנחיות, נסו להבין לאן עליכם לכוון את עצמכם. בשלב הזה כבר בחרתם את הנושא, זוכרים? זה שמעניין אתכם, ובנקודה בה אתם נמצאים כעת גם ברורות ובהירות לכם ההנחיות של המרצה, אתם מוכנים לעבור לנקודה הבאה בתהליך.

מקורות הם הבסיס לכל מחקר

לצורך כתיבת עבודות אקדמיות ניתנו לכם מקורות על-ידי המרצה בצמוד להנחיות, ישנם מקורות חובה ונוספים, גשו למיון ובחירה של המקורות שיכולים בוודאות גבוהה להיות לכם לעזר, אלה שמדברים באופן ממוקד יותר על הנושא עליו בחרתם לעבוד. הנושאים העיקריים של תחום החקר שלכם הם אלה שחוזרים במספר מאמרים. אספו את הכותרות החוזרות וצרו מהם את מבנה העבודה שיהיה בדרך כלל מבוא, שלושה פרקים וסיכום.

עיבוד, שילוב ועריכה

נהדר התקדמתם לנקודה הבאה. מרגע שיש לכם כותרות לפרקים של העבודה הקריאה מתבהרת ומציפה את הנקודות העיקריות על פי הפרקים שלכם. אספו את הרעיונות מתוך המקורות וכתבו אותם בתוך הפרק הרלוונטי. שימו לב, מצאתם רעיון שמתאים לכם כתבו בדיוק מהיכן לקחת אותו, כתבו את כל הפרטים הביבליוגרפיים הנחוצים, בכך תחסכו המון זמן. העתקתם את הפסקה המקורית כעת כתבו אותה במלים שלכם, המרצה רוצה לראות שהבנתם מה כתוב ולמה הדברים מתאימים לעבודה שלכם.

הגעתם לשלב העריכה. בשלב הזה משלבים בין המקורות השונים באמצעות ביטויי קישור כמו 'יחד עם זאת', בנוסף לכך' ואם הדברים באים בניגוד לכתוב אז 'לעומת זאת' בניגוד לכך'. כמו במשחק הרכבה נוצרות פסקאות מורכבות משניים שלושה מקורות המקושרים ביניהם בהתאם לקו העיקרי של הפרק.

ענין אחרון שחשוב לשים אליו לב הוא המעברים בין הפרקים. כדי שהעבודה שלכם תהיה מוצר אחד מגובש, יש לסכם בפסקה קצרה את הפרק הקודם ובתחילת הפרק הבא ליצור קישור מילולי בין מה שנכתב בפרק הקודם למה שייכתב בפרק הנוכחי.

עבודה אקדמית לדוגמא

זהו, אלו כל הנקודות בתהליך: בחרתם נושא, הבנתם את ההנחיות, הסתמכתם על מקורות מהם הבנתם אילו פרקים יבנו את העבודה, כתבתם פסקאות ששילבו בתוכן מספר מקורות, סיכמתם כל פרק, קישרתם לפרק הבא ורשמתם את הפרטים הביבליוגרפיים על פי כל הכללים. בשער כתבו את כותרת העבודה בגדול, הוסיפו תמונה ורשמו את כל מה שנחוץ. כל מי שיקבל לידיו את העבודה שלכם יראה מיד שעשיתם עבודה אקדמית לדוגמא.

הפוסט קיבלתי מטלה לכתוב עבודה אקדמית לדוגמא הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

מדוע צריך לבצע עריכת לשון בעבודה?

לא סתם כל מי שתשאלו אותו יגיד לכם כי אתם מוכרחים לבצע עריכה לשונית בעבודה. גם אם נדמה לכם כי העבודה נכתבה בסטנדרט גבוהה, אסור לכם לוותר על בדיקה אחרונה. הבדיקה האחרונה היא מקצה שיפורים אחרון שיאפשר לכם ללכת לישון בשקט בלילה. הרי תרצו לדעת כי העבודה שהכנתם כתובה ברמה הכי גבוהה שיש.

המרצה שקורא את העבודה יקבל את הרושם עליה בין היתר על סמך רמת הניסוח שלכם. אם רמת הניסוח תהיה רמה גבוהה, הוא יוכל להתעלם מכל מיני טעויות קטנות. אם רמת הניסוח תהיה נמוכה, כל טעות עלולה להיות צורמת ובולטת לעין. כך שהעריכה הלשונית יכולה לעשות את ההבדל בין עבודה אקדמית מוצלחת לבין עבודה אקדמית לא מוצלחת.

מתי צריך לבצע את העריכה הלשונית?

יש כאלה שמעדיפים לעשות את העריכה הלשונית כאשר הם מסיימים חלקים מרכזיים בעבודה. המטרה היא להגיע למצב שבו לא תצטרכו לעשות שינויים למכביר בעבודה עצמה. עם זאת הדעה הרווחת היא לעשות את העריכה הלשונית בסוף העבודה כדי שלא תתעכבו בהקשר הזה.

בכל מקרה כאשר תסיימו עבודת סמינריון או כל עבודה אחרת יהיה עליכם לעבור על כולה. ברגע שאתם עוברים את העבודה תוכלו לעשות את העריכה הלשונית ברמה הנדרשת. המטרה היא לבחון היטב את יכולות הניסוח שלכם, ואת איכות הכתיבה בראייה לאחור. לא פעם כאשר תקראו בעצמכם את הדברים שאותם רשמתם תבינו כי יש טעויות שונות. חובה לתקן את הטעויות האלה עוד לפני שאתם מגישים את העבודה עצמה. זוהי הדרך שלכם להבטיח כי תקבלו את הציון שאותו אתם רוצים לקבל.

מה צריך לבדוק כאשר עושים עריכת לשונית בעבודה?

• הבדיקה הראשונה תהיה לבדוק כי לא קיימות טעויות כתיב בעבודה. בתור סטודנטים תצטרכו להיזהר מאוד מטעויות כתיב שעלולות להיות בולטות מאוד לעין. לא פעם טעויות הכתיב מתרחשות מכתיבה מהירה, אז טוב שאתם בודקים בדיוק את מה שיצא לכם לכתוב.
  
• מבנה עבודה סמינריונית צריך להיות מבנה מוגדר על פי הנחיות המרצה. בזמן הבדיקה תוכלו לראות כי הדברים שרשמתם אכן תואמים את הדרישות של המרצה. תרצו לראות כי אתם לא מעיקים על מי שנדרש לקרוא את העבודה או לבדוק אותה.
  
• הבעיה העיקרית של סטודנטים היא שהם נוטים לחזור על אתם הדברים פעם אחר פעם. בעריכה הלשונית של העבודה תוכלו לבחון כי אתם ממוקדים במה שאתם מסבירים. עדיף להסיר מידע שחוזר על עצמו כי הוא עלול להזיק יותר מאשר לסייע.

ישנה אפשרות לעשות עריכת לשון באופן עצמאי?

את התיקונים הבסיסיים תוכלו לעשות בעצמכם כמו כל סטודנט אחר שמכין עבודה אקדמית. אך עדיין חלק מהטעויות השונות יכולות להיראות לכם כמו דברים הגיוניים כי אתם רשמתם אותן. כמובן שהמרצה יבחין מיד באותן טעויות, הוא עלול גם להוריד את הציון על הדברים האלה. מהסיבה הזאת אנו מציעים לכם שלא לעשות את העריכה הלשונית של העבודה בעצמכם. מוטב כי תפנו לאיש מקצוע שיעשה את העריכה הלשונית עבורכם, כזה שבקיא בכל כללי השפה. זוהי הדרך שלכם להבטיח כי העבודה שהכנתם בעצמכם תהיה עבודה ברמה הכי גבוהה.

חברות שמציעות עזרה בעבודות לסטודנטים, מציעות בין היתר גם הגהה לשונית לעבודות מכל הסוגים. החברות הללו מעסיקות אנשי מקצוע שמנוסים מאוד בכל חוקי השפה העברית. יכול להיות כי אותם אנשים מיומנים יראו דברים שאתם לא בהכרח רואים אותם על המקום. אך עדיין את המרצה שיבדוק את העבודה מה שיעניין זה שלא עשיתם טעויות שיהיו בולטות מאוד לעין.

אחרי שתקבלו הגהה לשונית מקצועית, תוכלו להיות בטוחים כי אתם בדרך הנכונה. תהיה לכם אפשרות להגיש את העבודה בראש שקט, בידיעה כי בדקתם אותה באופן הנדרש. אם תקבלו סיוע מקצועי תוכלו להוריד מעצמכם את מפלס הלחץ שעשוי להקשות עליכם מאוד בהתקדמות.    

הפוסט עד כמה חשוב לבצע עריכה לשונית לעבודה? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

למה צריך להכיר את המבנה של הצעת המחקר?

הצעת מחקר בעבודת סמינריון היא חלק אינטגרלי מהכנת העבודה עצמה. מבלי שתהיה לכם הצעת מחקר איכותית תתקשו מאוד להתקדם כל הדרך להשלמת העבודה עצמה. גם אם תשלימו את העבודה עצמה, היא לא בהכרח תראה כמו שאתם רוצים שהיא תראה.

לא חבל שכל העבודה הקשה תרד לטמיון בגלל של הכנתם הצעת מחקר כנדרש? ברגע שאתם רואים כיצד נראה מבנה הצעת מחקר יהיה לכם קל להכין את המבנה בעצמכם. זה נכון כי לעיתים המבנה עצמו ישתנה, אך הבסיס נשאר בדיוק אותו הבסיס. את המבנה שאתם מכינים יהיה עליכם להתאים לסטנדרטים של המרצה שלכם. תוכלו לשאול אותו כיצד הוא מצפה שתראה הצעת המחקר שאותה אתם מכינים.

איך ניתן לראות מבנה הצעת מחקר מראש?

אחרי שהבנתם מדוע חשוב לראות את המבנה של הצעת המחקר, תצטרכו למצוא מבנים שונים. חלק מהמרצים יאפשרו לכם לבחור את המבנה שעבורכם יהיה המתאים ביותר לכתיבת העבודה. הדרך הכי נוחה לראות מבנים שונים של הצעות מחקר היא להסתכל באינטרנט. ברחבי הרשת תוכלו למצוא כמות לא נגמרת של הצעות מחקר שונות, שלכל אחת מהן מבנה אחר.

בנוסף תוכלו לבקש מהמרצה שישלח לכם דוגמאות שונות לעבודות מוכנות. כך לא רק שתוכלו לראות כיצד אמורה להיראות העבודה כולה, אלא גם הצעת המחקר באופן ספציפי. גם אם תיקחו את המבנה למקום האישי שלכם זה לא בהכרח יהיה פסול. הכי חשוב שהתוכן של המבנה יכיל בתוכו את כל הדברים החשובים, כך שהוא לא יחסיר דבר. מכאן כל מבנה שתבחרו יכול להיות מבנה אידיאלי שיעמוד בדרישות של המרצה.

מבנה הצעת מחקר – מה הוא אמור להכיל בתוכו?

• בהתחלה של כל הצעת מחקר יהיה עליכם לכתוב מבוא קצר שבו תציגו את נקודת מבטכם. לרוב כותבים במבוא את הסיבות השונות שבגינן בחרתם בנושא הזה. הסבירו כיצד אתם חושבים שהנושא הזה יכול לתרום לכם בהכנת העבודה עצמה.
  
  
• בשלב השני תצטרכו להציג את שאלת המחקר שבה בחרתם לעסוק. שאלת מחקר היא השאלה המרכזית שעליה הולכת לעסוק כל העבודה שאתם מכינים. יהיה עליכם לוודא כי השאלה עצמה תהיה כתובה על פי הסטנדרטים הקבועים מראש.
  
  
• במהלך הצעת המחקר יהיה עליכם לחלק את העבודה לראשי פרקים. הפעולה הזאת תסייע לכם להבין בדיוק על מה העבודה שלכם צריכה לדבר. תוכלו בסוף העבודה גם לוודא כי לא שכחתם אף ראש פרק, כל זאת לפני שתגישו אותה.
  
  
• המבנה של הצעת המחקר יציג את הביבליוגרפיה הראשונית לכתיבת העבודה. כל מיני מאמרים שונים שאתם מתבססים עליהם בעת הכנת העבודה עצמה. כמובן שבהמשך תוכלו להוסיף עוד מקורות מידע, אך זוהי הרשימה הראשונית עבורכם.

כיצד בוחרים הנושא שעליו תעסוק הצעת המחקר?

הנושא שעליו תעסוק הצעת המחקר הוא בעצם הנושא שעליו אתם כותבים את העבודה כולה. כדי לבחור את הנושא יהיה עליכם להבין כיצד הולכת להיראות העבודה עצמה בהמשך. באיזה שיטת מחקר אתם הולכים לעסוק – שיטת מחקר כמותית או איכותנית. כך יהיה לכם קל לבחור נושא שישרת אתכם, כזה שיהפוך את העבודה למרשימה. מעבר לכך תרצו לבחור בנושא שאתם מכירים ובקיאים בו, כזה שלא יהיה לכם זר לחלוטין. כמובן שתוכלו להתייעץ עם המרצה שיספק לכם את האישור הסופי לנושא שאותו בחרתם.

מתקשים לגבש מבנה הצעת מחקר?

עליכם להבין כי אחרי שתגבשו את המבנה יהיה לכם קל לרוץ בהכנת העבודה כולה. כל מי שיתקשה בגיבוש המבנה של הצעת המחקר, ימצא את עצמו מתקשה בהכנת עבודת הסמינריון כולה.

רוצים לקבל סיוע בכתיבת המבנה של הצעת המחקר? הצוות שלנו ישמח לעזור לכם לגבש את המבנה האידיאלי. כזה שמתבסס על שיטת מחקר איכותנית או כמותית, בהתאם למה שאתם שולטים בו היטב. המבנה יהיה כזה שהוא משרת את הצרכים שלכם, ולא שאתם צריכים להתאים את עצמכם אליו.

הפוסט איך נראה מבנה הצעת מחקר בעבודת סמינריון? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

למה צריך לדעת להתמודד עם העומס בלימודים?

הלימודים האקדמיים מחייבים אתכם לעמוד בכמות גדולה של דרישות שלא הכרתם בעבר. כל מרצה מגיע עם השקפת העולם שלו, מה שיחייב אתכם לעשות את ההתאמות הדרושות. ישנם המון סטודנטים שגם עובדים במהלך הלימודים, מה שלא מקל עליהם בשום צורה שהיא. עם זאת ישנה חשיבות לסיים את הלימודים האקדמיים בצורה מוצלחת, כך שתתחילו לעבוד עם אנרגיות טובות.

ישנו צורך לדעת להתמודד עם העומס של הלימודים כי זה יפגע בהישגים שלכם. ברגע שהעומס בלימודים יקשה עליכם תמצאו את עצמכם נכנסים אל תוך סחרור. במצב כזה לא רק שלא תוכלו להשיג את ההישגים הדרושים, תתקשו לסיים את הלימודים באופן כללי. המון סטודנטים עוזבים את לימודיהם רק בגלל שהם לא יכולים לעמוד עוד בלחץ שהם שרויים בו.

4 טיפים להתמודדות עם עומס בתקופת הלימודים

1. הבינו כי מדובר על תקופה זמנית שמחייבת אתכם לתת מעצמכם מעבר למה שהכרתם. כל סטודנט שיזכור שהתקופה היא זמנית יראה על הדרך את האור שנמצא בקצה המנהרה.
   
   
2. אל תשאירו את המשימות שאותן אתם צריכים לבצע לרגע האחרון. אם תשאירו דברים לרגע האחרון, זה רק יקשה עליכם עוד יותר להתמודד עם העומס ועם הלחץ.
   
   
3. בכל הזדמנות שתהיה לכם תעבדו יחד עם עוד סטודנטים אחרים. כמעט בכל עבודה סמינריונית ישנה אפשרות לעבוד עם קבוצה בהתאם להחלטה של המרצה כמובן.
   
   
4. זה לא בושה לקחת יום חופש במהלך הלימודים עצמם. יש סטודנטים שרואים את העניין הזה כעניין שהוא לא אפשרי. דווקא אחרי שתיקחו חופש תוכלו לחזור עם כוחות מחודשים ללימודים עצמם.

האם אפשר לשלב לימודים ביחד עם עבודה?

במבחן התוצאה אנו רואים כי סטודנטים רבים משלבים לימודים עם עבודה. הסיבה שחובה לעבוד בזמן הלימודים היא כי ההוצאות רק הולכות וגדלות. לא רק שיהיה עליכם להוציא כסף על הדברים השונים שאותם אתם קונים. יהיה עליכם להוציא כסף על שכר הלימוד שמשתנה בהתאם למוסד הלימוד שבו בחרתם ללמוד. לפיכך מוטב כי תעבדו, אפילו בעצימות נמוכה, כדי שלא תמצאו את עצמכם קורסים במישור הכלכלי.

תוכלו למצוא כל מיני עבודות שונות שתוכלו ללמוד בזמן שאתם מבצעים את המטלות. גם אם אינכם יכולים לעבוד בזמן העבודה, תנסו שלא להעמיס עם כמות המשמרות. בתקופת הלימודים יהיה עליכם לדעת כי הלימודים נמצאים בראש סדר העדיפויות. אם יהיה לכם חופש או כמה ימים פנויים לפני מבחן תוכלו לתת פוש בכל מה שקשור לעבודה עצמה.

עם השנים העומס של הלימודים אמור לרדת?

המחשבה כי עם הזמן העומס בלימודים פוחת היא מחשבה לא נכונה. כמובן שהמציאות משתנה בין התארים השונים, ובין מוסדות הלימודים הקיימים. אך עליכם לקחת בחשבון כי ברוב המקרים המציאות היא הפוכה לגמרי. ככל שמתקדמים השנים, כך תמצאו את עצמכם נאלצים לעמוד בסטנדרטים יותר גבוהים.

יהיה עליכם להגיש עבודות מורכבות כמו עבודת תזה ועוד כל מיני עבודות אחרות. אך אם הרגלתם את עצמכם להפחית את העומס בשלב מוקדם, אין סיבה שלא תעשו זאת גם בהמשך הדרך. תוכלו לראות כי למרות שהעומס עולה, תוכלו לשלוט עליו ביד רמה מבלי שהוא יכניע אתכם.

מרגישים כי ריבוי המשימות והמבחנים עומד להכריע אתכם?

רגע לפני שאתם מרימים ידיים תדעו כי תוכלו לקבל עזרה בכתיבת סמינריון או כל עבודה אחרת. העזרה ניתנת לכם על ידי אנשי מקצוע מנוסים שמתמחים בתחום שאותו אתם לומדים. המטרה היא להוריד מכם את העומס, ולאפשר לכם לעמוד בדרישות השונות של מוסד הלימוד. כך שבסופה של הדרך תמצאו את עצמכם מקבלים את התואר שעליו חלמתם זמן רב.

אתם אלה שיכולים לבחור מתי אתם עומדים בעומס לבד, ומתי תצטרכו עזרה מקצועית. העזרה נמצאת על הפרק כל הזמן, והיכולת לבחור היא שלכם בלבד. אפילו אם לא תשתמשו בעזרה, הידיעה שהיא קיימת מפחיתה את הלחץ והפאניקה.  

הפוסט איך מתמודדים עם העומס של הלימודים? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

ובכן, החלק הזה הוא סופר חשוב ביצירת העבודה, ובלעדיו הסטודנט לא מצליח לקבל כיוון לעבודת המחקר שלו. למעשה, זה נחשב בהחלט לעמוד התווך העיקרי של העבודה שלכם, מה שבסופו של דבר משפיע על התצורה שלה כולה.

במאמר זה, נסקור לעומק את הנושא ונדע מדוע הוא כה חשוב.

מה צריך לדעת לפני שכותבים שאלת מחקר לעבודה סמינריונית?

קודם כל, צריך להבין מהי כתיבת עבודה סמינריונית. קודם כול, כמה פרטים טכניים שקשורים לעבודה אקדמית. תוודאו שאתם כותבים בפונט דויד גודל 12, ושנו את הגודל בהתאם לכותרות שאתם מכניסים לעבודה. הקפידו על פסקאות, ועל שורה וחצי רווח.

נוסף על כך, השתמשו בשפה תקנית ומוגבהת, ושתהיה גם שפה אקדמית מדעית. הימנעו משגיאות כתיב ומשגיאות תחביריות, כי זה עלול לפגוע לכם בציון. בכל אופן, לא זו הטעות שנרצה לדבר עליה.

בנוגע לעבודה עצמה, כך נראה המבנה שלה:

• שער
• תוכן עניינים
• תקציר
• מבוא
• סקירת ספרות
• מערך מחקר
• ממצאים ותוצאות
• דיון
• סיכום
• מסקנות
• רשימת מקורות אקדמיים
•  נספחים (לעת מצוא)

זוהי עבודה משמעותית, שיכולה להכיל עשרים עמודים ומעלה. נוסף על כך, ביכולתה להשפיע על הציון הסופי שלכם באופן משמעותי, מכיוון שיש לה משקל כבד מאוד בשקלול שלו.

את העבודה הזו מגישים בסוף השנה או בסוף הסמסטר, והיא מסכמת את כל מה שלמדתם. היכולות האינטלקטואליות שהרווחתם מצויות בה.

כעת, נגיע אל הטעות הנפוצה, שתמיד גורמת לאיבוד ציון בעבודת הסמינריון. אם תהיתם, אין מדובר בסקירת הספרות שלא נכתבה בהלכה או ברשימה הביבליוגרפית שלא נכתבה לפי כללי ציטוט אקדמיים.

כיצד כותבים שאלת מחקר לעבודה סמינריונית?

שאלת מחקר לעבודה סמינריונית היא החלק שמחדד את המחקר גם לזה שכותב אותה וגם לזה שקורא אותה. על המחקר לענות עליה, בהסתמך על שיטת מחקר, אותה בוחר הסטודנט. השיטה, כמותנית או איכותנית, יוצרת נתונים וממצאים, ובכך השאלה נענית. הכיצד?

מחקר איכותני

אם המחקר הינו איכותני, שיטת מחקר איכותנית באה לידי ביטוי ראיונות עומק רבים וחקירת נרטיב, הסטודנט שכתב את העבודה יכולה להגיע לפתרון השאלה. לפני כן, הוא מעלה השערת מחקר או מספר השערות מחקר. הממצאים של המחקר, שמופיעים לקראת סוף העבודה, דואגים לאשש או להפריך את הטענה שעלתה או מספר שטענות שעלו במחקר. חשוב לחקור את המניעים או את המאפיינים של תופעה או התנהגות מסוימת. מחקר זה הינו אובייקטיבי לחלוטין.

מחקר כמותי

אם המחקר הינו כמותני, בשיטת מחקר כמותית יש צורך (קריטי מאוד!) באיסוף נתונים כדי שנוכל לערוך ניתוח סטטיסטי מעמיק ומדויק של כמה שיותר נבדקים וכמה שיותר משתנים. המשתנים יהיו קשורים לאלמנטים שונים, שאותם הסטודנט חוקר בעבודת החקר שלו, ועל פי ייקבעו הממצאים ואז בכך- יאששו או יפריכו את השערת המחקר או מספר השערות שעלו. לעומת האיכותני, הרי שמחקר זה הינו סובייקטיבי, ומתבסס על שאלה שבה ניתן למדוד, להעריך ולכמת מבחינה מספרית את המשתנים שלה.

דוגמא לאיכותני: כיצד בא לידי ביטוי הזהות הישראלית בקרב יוצאי צבא דרוזים?

דוגמא לכמותני: השפעת לימודים אקדמיים על יוצאי צבא.

מידע נוסף על שאלת מחקר לעבודה סמינריונית

אם אתם זקוקים למידע נוסף ורלוונטי בנושא שאלת מחקר לעבודה סמינריונית, אתם מוזמנים תמיד ליצור קשר ונסייע לכם.

הפוסט שאלת מחקר לעבודה סמינריונית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

כל המאפיינים האלו יחדיו יוצרים אצל הסטודנטים תחושה של חשש גדול וחוסר יכולת, הם חושבים שאין להם את הכלים על מנת להירתם למטלה אקדמית שכזו שנראית להם בלתי אפשרית ולא נחוצה. הסיבה לקושי הזה הוא בתפיסה לא נכונה הן של מהות האקדמיה בנוסף לתפיסה לא נכונה ביחס לערך של עבודות אקדמיות.

תפיסות שגיות ביחס לאקדמיה ועבודות אקדמיות

בחברה הישראלית חלק גדול מהצעירים מתחילים את לימודיהם האקדמיים לאחר שסיימו את שירותם הצבאי ולאחר שחזרו "מהטיול הגדול"( טיול לחו"ל לאחר סוף השירות הצבאי). חלק גדול מאוד מאותם צעירים מגיעים לאקדמיה בידיעה שהם הולכים לרכוש מקצוע, כלומר ללמוד את כל מה שצריך על מנת שיוכלו לעבוד בעתיד, אולם מה שהם לא יודעים, שאקדמיה היא לא רק מקום לרכישת מקצוע אלא מקום גם לרכישת השכלה. אי הידיעה מזו מסמלת הפרדוכס של ההשכלה הגבוהה, כלומר כאשר אתה בא ולומד לימודים אקדמיים אתה תשתייך למוסד להשכלה גבוהה ויחולו עלייך חובות ודרישות שהן חלק מהנורמה של המוסד ולאו דווקא קשורות למקצוע שתרכוש.

זו עובדה שהרבה סטודנטים מתקשים להפנים אותה, הם מגיעים לאקדמיה עם אמונה שיקבלו כלים על מנת לרכוש מקצוע, אולם הם מקבלים עוד כלים השכלתיים שברוב המקרים לא מובנים ואף מרתיעים אותם, כי עולם ההשכלה נחווה להם כרחוק ולא נוגע בעולם שלהם. כתיבת עבודות אקדמיות הן אולי האמצעי שמייצג באופן הברור ביותר את הפרדוכס הזה, סטודנטים לא מבינים שעבודות מחקר הן חלק בלתי נפרד ואפילו מייצג של האקדמיה, עבודת מחקר מסמלת את כל מה שאיש בעל השכלה גבוהה צריך לדעת. אדם זה צריך לדעת להתמצא בטקסטים מדעיים, לחשוב ברמה גבוהה והבנה לעומק של תיאוריות ומודלים. בהתאם לזאת, מה שרוב הסטודנטים לא מבינים הוא בתרומה הרבה של ההשכלה הגבוהה אל החיים שלהם, באמצעות ההשכלה ובפרט עבודות מחקר הם לומדים לחשוב, לומדים להתמודד עם סוגיות מורכבות ובעיקר לומדים להביע את עצמם, כל אלו תורמים לחיים שלהם יותר מכל כלי פרקטי אחר.

הפוסט עבודות אקדמיות הן חלק מהחיים האקדמיים הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

מפגשים חשובים עם מרצים מתבטלים, עבודות הגשה נדחות והמוטיבציה ללמידה יורדת בעת הזו. נוסיף לכך את המצב הכלכלי הכללי של הסטודנטים, ונראה עד כמה התקופה הזו מעמידה אותם בפני שוקת שבורה. ולכן, מתפקידנו העיקרי הינו לסייע, בצורה המקצועית ביותר, לכל סטודנט שזקוק לכך.

במאמר הבא, נסקור את עולם האקדמיה וגם את הסיוע בתקופה זו.

זכרו, שלמרות התקופה המאתגרת, עוד לא אבדה תקוותנו, והסיוע שלנו רק מוסיף לגדול ולהעצים את הסטודנטים שלנו, ואיכותו נותרה איתנה. בואו נתחיל.

כיצד בא לידי ביטוי סיוע אקדמאי בתקופת הקורונה?

סיוע אקדמאי בתקופת הקורונה בא לידי ביטוי, למשל, בכל הקשור לכתיבת עבודות. זהו הנושא החם והמדובר ביותר שעימו הסטודנטים מגיעים אלינו. הסטודנטים מביאים עימם עבודות מכל הסוגים, ומסתייעים דרך מענה לשאלות, עבודות לדוגמא ומידע נוסף שרלוונטי לפניותיהם.

כל עבודה שנכתבת, במסגרת השירות שלנו, נכתבת לצורך העשרת ידע בלבד, ודרך כך, הסטודנטים מקבלים את הערך המוסף שהיה חסר להם, בעת שהתמודדו עם הכתיבה של העבודות שלהם.

השירות שלנו נותן מענה בלתי מתפשר ומאוד מקצועי לסטודנטים, וזאת כדי שהם ישרדו את עולם האקדמיה, תחת צל תקופת נגיף הקורונה. בזכות סיוע זה, הם לבסוף צולחים בגדול את עבודותיהם ומטלותיהם באקדמיה, בין אם בתואר ראשון ובין אם בתואר שני.

בחלק הבא, נסקור את כל מה שחשוב לדעת בעניין העבודות והמטלות באקדמיה, שעליכם כסטודנטים לעמוד בזמנים שהוקצבו להם, יחד עם הסטנדרטים הגבוהים.

אז כיצד צריך לכתוב עבודות?

כתיבה של עבודה אקדמית אינה משימה פשוטה, ומצריכה מאמצים רבים מן הסטודנט. בשונה מעבודות, שלהם בוודאי היה רגיל הסטודנט כתלמיד בית ספר יסודי או כתלמיד תיכון, הרי שכאן הוא נדרש למשאבים רבים יותר, ובהם מקורות אקדמאיים מחקריים, שחיוניים מאוד לביצוע העבודות והמטלות.

קודם כל, מספר פרטים טכניים, שאסור לפסוח עליהם: פונט david בגודל 12, המלצה לעימוד של מסמך הכתיבה בתחתיתו (ממוספר), כתיבה בפסקאות, שורה וחצי (1.5) רווח. מלבד זאת, צריך להקפיד גם כתיבה מדעית-אקדמית, נאותה וברורה, שכן אלו היסודות של העבודה שלכם, ובלעדיהם העבודה אינה שלמה, וכך גם ההשפעה על הציון.

כפי שהוזכר לעיל, קודם כל יש לעשות שימוש במקורות הביבליוגרפיים שקשורים לעבודה שלכם. קראו אותם היטב, ואם הם מודפסים- השתמשו בטוש מדגיש כדי לסמן את הפרטים החשובים. לאחר מכן, כתבו זאת במילים שלכם, מכיוון שהעתקה, מילה במילה, פירושה גרירה לעבירת משמעת. ולכן, צטטו במילים שלכם, וציינו כמובן את שם הכותב/ת. למשל: "תוכן כלשהוא במילים שלכם (שם כותב/ת, 2008)".

עוד מידע

אם אתם סטודנטים שזקוקים לעוד מידע בנושא, אתם מוזמנים להיכנס למאמר המוסיף לעסוק בנושא ולהרחיב עליו בנקודות חשובות.

למאמר בנושא עבודות אקדמיות מוכנות- לחצו כאן.

ועוד מידע

עיקר העבודות הינן עבודות סמינריון.

כך נראה מבנה העבודה:

• שער- שם העבודה, שם סטודנט  ותעודת זהות
• תוכן עניינים- התמצאות בתוכן
• תקציר ומבוא- במילים שלכם
• סקירת ספרות- כתיבה במילים שלכם, עם הסתמכות על מקורות אקדמיים
• מערך המחקר- הדרך בה אתם בוחרים לחקור נושא מסוים
• ממצאים- תוצאות
• דיון ומסקנות- במילים שלכם
• רשימה ביבליוגרפית- קרדיט לכותבים

זקוקים לסיוע שלנו? הרימו טלפון עכשיו.

הפוסט סיוע אקדמאי בתקופת הקורונה הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

מכיוון שמדובר בסטטיסטיקה ובצורך לבצע מדידות מספריות, על הסטודנט המבצע את החלק הזה להיות מדויק ולהגיע לידי נתונים מהימניים. העבודה שלהם, לרוב, תהיה עבודה אמפירית.

מאז ומתמיד השתמשו בכך, וזאת לצורך הגעה לידי ממצאים במחקרים רבים ושונים. ולא רק בעולם האקדמיה. גם בעולם הספורט משתמשים בסטטיסטיקה, למשל: ממוצע הנקודות שנקלעות כל משחק כדורסל או ממוצע השערים של כדורגלן בשנתיים האחרונות.

הדוגמאות בספורט עוד רבות, ומוכיחות כמה נושא הסטטיסטיקה חיוני כל כך בלא מעט תחומים.

השימוש בשיטה הזו בהחלט הוכח כיעיל במשך שנים, והלכה למעשה שימושו נפוץ עד לימינו אנו, מכיוון שמכך ניתן להסיק על שכיחויות ותדירויות של תופעות מסוימות או סיפורים מסוימים.

ללא צל ספק, שזהו החלק שמאוד מפחיד את הסטודנטים, בשל הסיבוך הפוטנציאלי שהם יכולים להיתקל בו, יחד עם רצונם לקבל ציון טוב כאשר הם יודעים כיצד לבצע חלק זה ולשלוט בו. אי ביצוע מושלם יכול לפגוע מאוד בציון ולהוריד נקודות, ולכן יש לקחת זאת ברצינות ולבצע זאת באדיקות יתרה. מלבד זאת, הסטודנט נדרש ליכולות אנליטיות.

אם אתם סטודנטים שמתקשים לבצע זאת, כחלק מעבודות אקדמיות שיש לכם להגיש השנה – מאמר זה נכתב במיוחד בעבורכם. כאן תקבלו כל המידע הנחוץ. בואו ונתחיל.

כיצד משיגים ניתוחים סטטיסטיים לעבודות אקדמיות?

ניתוחים סטטיסטיים לעבודות אקדמיות כוללים שיטות כמו SPSS ושיטות אמפיריות. כפי שנאמר לעיל, ממצאים של העבודה תלויים מאוד בניתוחים הללו, שכן הם נותנים אינדיקציה לגבי תופעה מסוימת, שנמדדת במספרים.

 SPSS, למשל, הינו תוכנה שאליה מכניסים כל הנתונים ואת כל המידע, שנאספו בידי הסטודנט, שערך את המחקר.

אבל לפני שנתחיל, צריך לזכור כמה כללי בסיס רצויים בכתיבה שלכם:

• פונט david, גודל 12. ניתן להשתמש בגדלים אחרים על מנת ליצור כותרות שונות.
• רווח וחצי (1.5) שורה.
• מספור עמודים.
• כתיבה בפסקאות מסודרות.
• שפה תקנית ונאותה, יש להשתמש גם בשפה מדעית ואקדמית.
• שימוש במקורות אקדמיים.

אחרי שעברנו על החלק הטכני, בואו ונעבור לחלק המהותי של המאמר שלנו.

מה צריך בשביל זה?

ובכן, יש צורך בשיטת מחקר מותאמת. במקרה זה, השיטה תהיה כמותית. בשיטה כמו זו, בדרך כלל ישתמשו בשאלונים מרובי קטגוריות וקריטריונים, שדרכם יעלו הנתונים הרצויים והמתבקשים של המחקר.

כפי שהוסבר, השימוש הפופולארי יהיה בתכנת SPSS, ויכלול ניתוח תוך שימוש במבחנים סטטיסטיים שונים, שלאחריהם הפקת פלט שיציג סטטיסטיקה תיאורית וממצאים אמפיריים.

כמובן, אל לנו לשכוח כלי מחקר, כמו למשל: שאלון עמדות, שיכול לבוא לידי ביטוי באופן מקוון. ניתן לחשב גם באמצעות אחוזים וליצור הדמיות גרפיות.

דוגמא נפוצה: בדיקה שכיחות השימוש בטלפונים חכמים אצל צעירים ואצל מבוגרים, כאשר תיבחר אוכלוסייה, שהסכימה להשתתף במחקר, ותביע את דעתה על כך.

ולכן, ביצוע של עבודה מסוג זה בהחלט מחייבת את הסטודנט לבוא באינטראקציה עם אוכלוסיות שונות, שמעניקות את המזון שהמחקר הכמותי כה זקוק לו. דמוגרפיה הינה חלק בלתי נפרד מביצוע מטלות סטטיסטיות, מכיוון שזה נחשב למקרה מייצג של אוכלוסיות נבחרות.

מלבד זאת, יש להיעזר במקורות אקדמיים, שגם דרכם נוכל להגיע אל הממצאים שלנו. הסקירה הספרותית, למעשה, יוצרת אינדיקציה להמשך המחקר.

למאמר אודות מקורות לעבודה אקדמית – לחץ כאן.

מידע נוסף

אם מידע זה לא הספיק, הצוות שלנו יצר מאמר בשם סיוע בעבודות אקדמיות – שמופיע כאן.

לכל שאלה, מוזמנים לפנות אלינו.

הפוסט ניתוחים סטטיסטיים לעבודות אקדמיות הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.