לעיתים קרובות ישנו צורך בקרב סטודנטים להיעזר בשירותי עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית. אולם מנגד לצורך, אין באמת מודעות לגבי השירותים ומה ניתן לקבל מהם. אולם לפני בכלל שיוצגו השירותים השונים שניתן לקבל. ישנה חשיבות להסביר מדוע בכלל יש להיעזר בשירותים אלו.

למה חשוב לקבל עזרה

באקדמיה כיום יש לא מעט מטלות ודרישות שיש לענות עליהן, ולכל מטלה רמת קושי משל עצמה. כמו כן, ישנם תכנים אקדמיים שאיתם הסטודנט יכול להתמודד וישנם אלו שלא. אולם כשמדובר בכתיבת עבודות סמינריוניות חשוב לא להקל ראש ולקחת את האחריות.

נשאלת השאלה מדוע חשוב לא להקל ראש כשמדובר בעבודת סמינריון? התשובה לשאלה הזו נקשרת לעובדה שעבודות סמינריון הן תנאי בלעדי לסיום הלימודים.

לכן במידה והעבודה נכשלת, על הסטודנט להירשם לסמינר בשנית.

מתי לבקש עזרה בכתיבת סמינריון?

כשמדובר במטלות אקדמיות, לא משנה מהי הדרישה, בין אם כתיבה של עבודות אקדמיות, סיכום מאמרים, עריכה והגהה, או שירות סטטיסטי – לא ניתן לספק תוצר פרודוקטיבי אם לא ניתן מספיק זמן.

במילים אחרות, אפילו התומך האקדמי המוכשר ביותר לא יוכל לתת מענה הולם אם יאלץ לעזור לסטודנט יום לפני ההגשה. לכן קריטי לפנות לשירותי תמיכה אקדמית כמה שיותר מוקדם ולא לבזבז זמן יקר.

עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית – השירותים שניתנים

כאשר בוחרים להיעזר בשירותי עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית השירותים שניתנים מגוונים למדיי. העזרה כמובן תלויה בצורך של הלקוח, אולם ברוב המקרים סטודנטים צריכים עזרה במספר דברים ספציפיים.

להלן המקרים בהם זקוקים הסטודנטים לעזרה:

1. בחירת נושאים לעבודות הסמינר
    
2. ליווי ותמיכה בכתיבת הפרקים השונים ובעיקר בפרק סקירת הספרות
    
3. עזרה בניתוחי סטטיסטיקה
    
4. ולבסוף, עזרה בכתיבת הביבליוגרפיה
    

ישנם מקרים בהם סטודנטים מקבלים מהמרצים דוגמה של עבודת סמינריון. זו בדרך כלל עבודה מצטיינת ממחזורים קודמים. לכן כחלק משירותי עזרה אקדמית ניתן לקחת את העבודה הזו ללמוד אותה ולעזור לסטודנט לכתוב עבודה דומה.

עבודה לדוגמא היא רק חלק קטן מהשירותים שניתנים. אולם אחד מהשירותים השכיחים והרלוונטיים ביותר הם שירותי עריכה והגהה. בחלק מהמקרים כותבי העבודה יודעים להסתדר היטב במהלך הפרויקט. אולם הם רוצים לוודא שרמת הכתיבה תתאים לדרישות הקורס ובפרט באקדמיה. במסגרת התמיכה האקדמית בודקים את רמת הכתיבה, ובכלל את הרמה הכללית של העבודה, וכותבים הערות שישפרו אותה.

עזרה בכתיבת סמינריון לאחר שהעבודה כבר הוגשה

הרבה פעמים, שירותי תמיכה אקדמית עוזרים לסטודנטים לכתוב את העבודות לפני שהן מוגשות, אולם ישנם מקרים בהם התמיכה נדרשת לאחר שהעבודה הוגשה והוחזרה לסטודנטים עם הערות. במקרה שכזה הצוות האקדמי עובד יחדיו עם הסטודנטים על מנת לתקן את העבודה על סמך ההערות וכדומה.

בנוסף אל השירותים שצוינו ישנם שירותים נוספים שמותאמים אל הצורך האישי של כל סטודנט.

מה שיפה בעזרה אקדמית, שבנוסף אל התמיכה האקדמית עצמה, התרומה אולי הכי גדולה שלה היא דווקא הליווי האישי, המילה הטובה וההירתמות אל המסע האקדמי הלא כל כך פשוט.

העזרה של קמפלוס בכתיבת עבודה סמינריונית!

במידה ואתם זקוקים לייעוץ, תמיכה או עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית, אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר.

כבר עזרנו בעבר למאות סטודנטים שהיו בדיוק במצב שלכם ובזכות ניסיון של למעלה מ-20 שנה, גרפנו שלל הצלחות ביחד איתם.

אל תהססו לפנות אלינו עם כל בקשה או שאלה, אנחנו זמינים עבורכם תמיד!

הפוסט עזרה בכתיבת עבודה סמינריונית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

תחום החינוך, מלבד היותו תחום מוכר במדינת ישראל, הוא גם תחום שמעסיק עשרות אלפי עובדי הוראה (גנים ובתי ספר בעיקר), ונחשב לתחום פרנסה עיקרי. לרוב, בתחום זה עובדות נשים, אך לאחרונה יותר ויותר גברים נכנסים אל תחום ההוראה, ואף צולחים אותו.

תחום החינוך הוא רחב אופקים, ויש הנושא הנזכר לעיל של בחירת הנושאים לעבודה. זהו תחום שמביא פרנסה בשפע לאלו שסיימו את לימודי התואר הראשון/השני או לימודי התעודה (הוראה), ומתחילים להשתלב בו מבחינה תעסוקתית.

אם גם אתם לומדים חינוך, ואתם לא יודעים מה לבחור כנושא לעבודה שלכם, הגעתם למאמר הנכון. כאן נעלה בפניכם את כל האפשרויות שלכם.

אז איך מוצאים נושאים לעבודה סמינריונית בחינוך?

כדי שנדע איך לבחור נושאים עבור עבודה סמינריונית בחינוך, ראשית כל עלינו להבין כיצד אנו צולחים ביתר את כתיבת עבודה סמינריונית. מה זה בעצם?

זוהי עבודה משמעותית, שיכולה להכיל עשרים עמודים ומעלה. נוסף על כך, ביכולתה להשפיע על הציון הסופי שלכם באופן משמעותי, מכיוון שיש לה משקל כבד מאוד בשקלול שלו.

את העבודה הזו מגישים בסוף השנה או בסוף הסמסטר, והיא מסכמת את כל מה שלמדתם. היכולות האינטלקטואליות שהרווחתם מצויות בה.

הרתיעה הכי גדולה היא מסוג העבודות הזה, שמצריך המון מאמצים, ידע, משאבים ובעיקר- זמן. לסטודנטים, לצערנו הרב, אין תמיד זמן.

עבודה כזו יכולה להכיל מעל 20 עמודים, בשל התוכן הרב שנדרש (וכך גם מידת ההשקעה הנדרשת) כדי ליצור אותה. בשונה מכל המטלות האקדמיות- זוהי העבודה המשמעותית ביותר, ויש לה משקל משמעותי על הציון הסופי שלכם. ולכן, יש להשקיע בה מאוד.

אז הגענו אל השאלה, ובחלק הבא נביא בפניכם את התשובה.

כיצד עושים זאת?

בשביל לכתוב עבודה סמינריונית בחינוך יש לבחור נושא שיש לכם זיקה אליו, ושתעסקו בעתיד לאחר סיום הלימודים. למשל: נושאים שקשורים לחינוך מיוחד. דרך העבודה שלכם, תוכלו לקבל מושגים מקצועיים עשירים, שיסייעו לכם להכיר מקרוב את תחום החינוך המיוחד.

צריך להיות ממוקדים בבחירת הנושאים, כי הבחירה היא מגוונות, ולכן יש לשים לב אם בוחרים בנושא של הוראה לחינוך מיוחד והיכן (למשל: בית ספר תיכון). זכרו: לעולם אל תבחרו נושא שאין לכם זיקה אליו.

וכדי שהבחירה תהיה נכונה, יש לשים לב למקורות האקדמיים של הנושא, ובלבד שיהיו עדכניים. אחרי הכול, כל התוכן במקורות הללו נכנס לתוך החלק העיקרי בתכני העבודה, שהוא החלק התיאורטי ונקרא סקירת ספרות.

כמו מעין משפך, אתם "שופכים" את כל התוכן שצברתם, בין אם ממאמרים בעברית או בין אם במאמרים באנגלית, ויוצרים סדר רציף והגיוני. המטרה כאן היא לתת נתח לחם גדול למחקר שלכם, מעין גיבוי תיאורטי מחקרי מקיף.

הכנו לכם מאמר מעלף שיסביר לכם: איך נראית עבודה סמינריונית.

המאמר יסביר לכם את מבנה השלד של העבודה, וכמה חשוב להקפיד על כך. וכך, תדעו לא רק לכתוב עבודה בתחום החינוך, אלא בכל תחום אחר שבו תחפצו.

מידע נוסף ורלוונטי

על מנת להרחיב את הידע שלכם, כתבנו עוד מאמר. המאמר הזה מדבר על: איך כותבים עבודה סמינריונית מקצועית.

וזאת מתוך רצוננו להעניק לכם יותר כלים מקצועיים בביצוע המטלות שלכם באקדמיה.

ואם תרצו מידע נוסף ורלוונטי, אתם מוזמנים ליצור קשר. הצוות המקצועי שלנו יעניק לכם את השירות האקדמי הטוב ביותר.

הפוסט איך מוצאים נושאים לעבודה סמינריונית בחינוך? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

הביצוע של עבודה מן הסוג הזה איננו קל, ומצריך תעצומות נפש מן הסטודנטים בבואו לשדרג ולשכלל את היכולות שלו במטרה ליצוק עבודה שתותאם לסטנדרטים של המרצה וגם הסטנדרטים האקדמיים הכלליים. בניגוד לעבודות אקדמיות אחרות- היא נחשבת לעסק רציני ביותר.

אם גם אתם סטודנטים שרוצים לדעת מה האורך הנדרש מביצוע נכון ומקצועי של העבודה, הישארו כאן כי המאמר מיועד לכם.

מהי עבודה סמינריונית?

עבודה סמינריונית היא עבודת גמר סופית, שמסכמת את כל מה שלמדתם ואת כל מה שספגתם אל הידע שלכם במהלך כל השנה הלימודית. בדרך כלל מגישים אותה בסוף הסמסטר או בסוף השנה.

העבודה הזו תכיל שלושה חלקים עיקריים:

• חלק פתיחה: שער, תוכן עניינים, תקציר ומבוא.
• חלק עיקרי: סקירת ספרות (כללית וגם מורחבת, לפי הצורך) ומערך מחקר (שאלת מחקר, השערת מחקר, כלי מחקר, שיטת מחקר).
• חלק אחרון: תוצאות, דיון, סיכום, מסקנות ורשימה ביבליוגרפית.

יש להקפיד על כללי ציטוט בסקירת הספרות וברשימה הביבליוגרפית, כפי שלמדתם בקורסים במכללה/אוניברסיטה. אם חסר ידע זה, תוכלו להיעזר באנשי הצוות שלנו, שיוכלו להראות לכם כיצד כותבים ציטוט במדויק לכל מקור אקדמי וכיצד כותבים הפניה למאמר בעברית/באנגלית ברשימה הביבליוגרפית.

את המבוא אתם כותבים בשפה שלכם, ומתארים את התופעה שאתם חוקרים בכלליות, תוך כדי ציון מקומות וזמנים שקשורים לאותה תופעה. לרוב, המבוא יהיה קצר ובעיקר מתמקד בנקודות כלליות. לחצו על הקישור למידע נוסף על אודות מבוא לעבודה סמינריונית.

בעבודות אלו יש שני מאפיינים חשובים:

• המשקל על הציון– בדומה למבחן של סוף השנה, לעבודות אלו יש משקל מאוד משמעותי על הציון הסופי של הסטודנט, וביכולתן להשפיע, באופן משמעותי, על שקלול הציון הכללי בקורס, שבמסגרתו נכתבות עבודות אלו. ולכן, יש להשקיע זמן רב, וגם משאבים רבים, על מנת להגיע לציון טוב.
• המשמעות האקדמית– בשונה ממטלות אקדמיות אחרות, לעבודות אלו יש משמעות עמוקה בנוגע ליכולות האינטלקטואליות וליכולות הלימודיות של הסטודנט. דרך כתיבת עבודות אלו, הסטודנט מוכיח את הידע שלו, ומוכיח גם את היכולות שלו להוכיח תיאוריות, להגיע לממצאים ולבסוף לסכם את כל הפרויקט.

אז מהו האורך של עבודה סמינריונית?

מהו האורך של עבודה סמינריונית? ובכן, עבודות אלו, לרוב, יכילו יותר מ-20 עמודים, וזאת בשל התוכן הרב שמתבקש בעבור כתיבתם. יש לעשות מאמץ עילאי, ולא לוותר, עד אשר עבודות אלו יגיע לידי צורתן הטובה ביותר, שתבטיח גם את הצלחתן ואת הצלחת הסטודנט, שאמון על ביצוען. הצלחת הסמינריון מגדירה אתכם כסטודנטים ששקדו והתאמצו כדי להשיג את הטוב ביותר שבמטלות האקדמיות שלכם, ולכן עליכם לחתור לשם.

ניתן לחלק זאת כך (לא כולל שער ומבוא):

• סקירת ספרות כללית- בין 6 ל 7 עמודים.
• סקירת ספרות מורחבת- בין 7 ל 8 עמודים.
• מערך מחקר- 4 עד 5 עמודים.
• דיון, סיכום ומסקנות- עד 3 עמודים.
• רשימה ביבליוגרפית- עמוד אחד בלבד.

מידע נוסף וחיוני

רוצים לדעת איך נראה מבנה עבודה סמינריונית עיונית? לחצו כאן!

מלבד זאת, אם תרצו לדעת מעבר לכך, אתם מוזמנים ליצור קשר עם אנשי השירות שלנו, ונדע לסייע לכם בצורה המקצועית ביותר שיש.

הפוסט מה האורך של עבודה סמינריונית? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

המאמר המוצג לעיל ידון בחשיבות כתיבת המבוא וכן בחשיבות ציון הביבליוגרפיה בסיומה של העבודה.

טרם כתיבת המבוא יש להתייחס לכללים שהם 'בל יעבור' בכתיבה סמינריונית:

• שער ולאחריו תוכן עניינים
• מבוא לעבודה (ייכתב בכתיבה חופשית ללא ביבליוגרפיה)
• סקירה ספרותית
• ממצאי המחקר ומסקנות
• דיון וסיכום (ייכתב בכתיבה חופשית לא בבליוגרפיה)
• רשימה המקורות: קרי – הביבליוגרפיה לפי חוקי הAPA

חלקו העיקרי של המאמר הוא התייחסות לכתיבת המבוא בעבודה סמינריונית ולהצגת הסקירה הביבליוגרפית.

להלן חלקו של כתיבת המבוא:

המבוא של עבודה סמינריונית מייצג את נקודת הפתיחה של העבודה. עליה להקדים את כל תוכן העבודה, יש לכתוב באופן כללי אך תמציתי (להימנע מחזרתיות) ניתן לכתוב נושאים כלליים / תופעות כלליות ללא צורך בפירוט, תהליכים הקורים לנושא אך גם אלו – עליהם להיות מנוסחים באופן כללי כזה שיהווה הקשר לנושא העבודה בגוף הכתיבה שלה. המבוא יכלול עמוד אחד מהעבודה, עליו להיות משמעותי, יסודי, כתוב במילים שלכם, והעיקר: על הקורא להבין כבר בראשית העבודה : קרי "מבוא" על מה נושאו העיקרי של העבודה ובמה היא עוסקת.

בין כתיבת המבוא לרשימה הביבליוגרפית יגיעו חלקיו הנוספים של המחקר: השערת מחקר, שיטת מחקר, סקירת ספרות, דיון, ממצאים, מסקנות וסיכום. בסוף כל אלה תופיע הרשימה הביבליוגרפית חלקו הבא של המאמר יתמקד באופן שבו עליכם לכתוב את הכתיבה הביבליוגרפית.

כתיבת ביבליוגרפיה

הסתיים לו תהליך הכתיבה. ביצעתם הגהה, העבודה מובנית היטב, והצלחתם לסקור את כל הסקירה. כעת, איך כותבים נכונה את הסקירה?

חלק כתיבת המקורות הוא למעשה הכרת העובדה שכל שכתבתם מבוסס על תוכן מחקרי ולא פרי המצאתכם. כל מה שנכתב, צריך להיות מבוסס ועל הקורא להבין מהיכן הוא הגיע בכדי לבדוק את מידת הקוהרנטיות והמיהמנות שלו.

עבודה שכתובה ללא ביבליוגרפיה אינה תיחשב לעבודה אקדמית. כל עבודה מחקרית מכבדת ומכובדת צריכה להיות מלווה במקורות רלוונטיים. על מנת לכתוב נכונה את רשימת המקורות עליכם לשים לב ש:

ציון שם משפחתו של כותב המאמר, ולאחר מכן שמו הפרטי – אך מלווה באות הראשונה בלבד. אם שמו של כותב המאמר הוא: יוסף יוסי אזי תכתבו זאת כדלקמן: יוסף, י'.

סיימתם לכתוב את שם כותב המאמר? מצויין . כעת ייכתב שנת הוצאה לאור של המאמר. לאחר השנה, ייכתב שם המאמר, מיקום המאמר (ייכתב בכתב נטוי, או מודגש). ניתן להוסיף כל פרט רלוונטי של המקור ובסיומו את שם ההוצאה לאור.

לפי כללי  ה  APA  ולפי המתואר לעיל כתיבת המקור צריכה להיות כתובה כדקלמן:

יוסף, י' (שנת ההוצאה). שם המאמר, בתוך המקור אם קיים, מס' העמודים ושם ההוצאה לאור.

גם באנגלית יש את כללי ה – לAPA

להלן דוגמא לכתיבת מקור באנגלית:

Roeser, R. W., Skinner, E., Beers, J., & Jennings, P. A. (2012). Mindfulness training and teachers' professional development: An emerging area of research and practice. Child development perspectives, 6(2), 167-173.‏

לסיום, כאשר פתיחת העבודה (מבוא) וסיומה (ביבליוגרפיה) כתובים נכונה, גוף העבודה והסקירה הספרותית יהווה את חלקו הנוח יותר של הכתיבה. בהצלחה!

הפוסט איך נקבע ציון עבודה סמינריונית באוניברסיטה? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

כלומר, על אף שמדובר בהכנה וכתיבת עבודה סמינריונית בשנה השלישית ללימודים, אשר בשנה זו הסטודנטים מצאים בשלב אשר כבר למדו חלק נכבד ואפילו את מירב החומר המהותי הנדרש לקבלת התואר, כך שמבחינה מהותית יש בידי הסטודנטים את הבסיס לעשות זאת.

מהו אותו ניסיון אשר צוברים בשנתיים הראשונות ללימודים לתואר?

התשובה לכך היא שבשנתיים הראשונות בלימודי התואר, בכל אחד ואחד מהקורסים יש מטלות ו/או עבודות אקדמיות שהוגשו, אשר למדו וצברו ניסיון בעזרתם בתחומים רבים, הרי שבשנה השלישית הסטודנטים יודעים לא מעט.

כלומר, הכנת עבודות ומטלות באקדמיה אינן דבר קל, אלא מלמדות מלבד וללא קשר לציון שקיבלו כי בשלב זה של התואר הן כבר למדו על חיפוש ומציאת מאגרי מידע העוסקים באיתור החומר האקדמי, שהרי בלעדיהם לא יכלו לעשות זאת.

כמו גם כיצד יש להגיש מטלות ו/או עבודות בעולם האקדמיה, הדרישות השונות העוסקות באופן וצורת ההגשה, המגבלות השונות, מיקוד וניפוי המענה לשאלות המרצה וכדו'.

כאשר החלק השלישי אשר היה עליהם ללמוד, הינו על הכללים לכתיבה אקדמית, כלומר, הדרישות העוסקות בעריכה וניסוח האקדמי, כגון כללי האזכור, מבנה וסדר אקדמי, כמו גם שלל דרישות האקדמיה השונות.

אם כן, מדוע סטודנטים זקוקים לעזרה להכנת סמינריון?

התשובה הינה שאמנם צברו את אותו בסיס וניסיון, אולם, הקושי הנובע הינו מכך, שעל אף שצברו את אותו ניסיון טכני וכן ידע מהותי, אך יחד עם זאת, מעולם הסטודנטים לא הכינו קודם לכן שום עבודות סמינריוניות, מה שבעצם מותיר אותם עם חלק מהבסיס והיסודות אך עדיין הם נותרים הלכה למעשה עם התהייה מהן עבודות סמינריוניות לסטודנטים.

אם כן, מה לדוגמא הדרכים להתמודד עם הכנת סמינריון אקדמי?

כמובן שיש לשאלה זו יותר מתשובה אחת, שכן, אצל כל סטודנט וכן בכל תחום אקדמי התשובה יכולה להיות שונה לחלוטין, כי הדרישות והחומר כמו לדוגמא דרישות המרצה והמוסד האקדמי הן לא אחידות.

משכך, חשוב לציין שאחת הדרכים להתמודד עם ההכנה והקושי היא באמצעות פניה לסיוע ועזרה, שכן, הדבר כלל אינו מעיד על רמת הידע או אי הידע האקדמי של הסטודנט, אלא אך ורק, על כך שהוא מבין מה מוטל לפתחו, וכי הוא בניגוד לאחרים יודע לזהות קודם שיגיש או ינסה להכין לבדו, כי לא יוכל לעשות זאת ולהתמודד מול האתגר לבדו, ולכן מוטב שיפנה שעה אחת קודם.

בפרט, כי המציאות מלמדת שאף מי שהכין בכוחות עצמו בשנתיים הראשונות לתואר את כל המטלות ואת כל העבודות, הרי שמדובר היה בעמודים בודדים על כל נושא ונושא, כך, שאף אם כתב במצטבר למעלה ממאה עמודים, הרי שמדובר היה בנושאים שונים ורבים.

אם כן, מה יכול לסייע למי שמנסה להכין בכוחות עצמו?

ראשית כל, עדיף תמיד לבחור נושא אשר הסטודנט חש כי הוא שולט ובקי בו היטב, כך שלצורך הסמינריון הוא יוכל בנקל לנבור בו, זאת, על אף שמדובר יהיה בלימוד חומר רב, אך הוא יוכל לאחר השקעה להבין את החומר על בוריו, כך שקודם תחילת הכתיבה הוא ידע במה הוא עוסק.

בנוסף, ישנו מאמר באתר שמומלץ לקרוא המדבר על בחירת נושא עבודה אקדמית.

כמו כן, כאשר סטודנט מכין עבודה בחומר אשר הוא בקי בו או לכל הפחות מאמין כי הוא מחזיק בידע רב הקשור אליו, הרי שהסיכוי כי יבוא לידי טעויות יהיה נמוך.

הפוסט מהן עבודות סמינריוניות לסטודנטים? הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

כתחום לימודים חינוך מיוחד הוא מבין המעניינים ביותר שניתן ללמוד. הסיבה לכך היא בעובדה שתחום זה הינו מסועף ורווי דיסציפלינות שדנות באותו חינוך ייחודי. בגלל שתחום זה כל כך מגוון ניתן לכתוב במסגרתו הרבה עבודות סמינריוניות. אולם תחילה, יש להגדיר מהו חינוך מיוחד.

 בהגדרתו חינוך מיוחד הינו אידיאולוגיית חינוך שתכליתה היא לענות על הצרכים מיוחדים של תלמידים אשר אינם הצליחו להשתלב במסגרות החינוך הפורמאלי. מבין הילדים שמיועדים ללמוד בחינוך במיוחד ניתן למצוא ילדים עם צרכים מיוחדים( הספקטרום האוטיסטי וכדומה) לקויות למידה( דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה) וילדים מחוננים. חינוך מיוחד שונה מחינוך "רגיל" מאחר והוא מיועד לענות לצרכים המיוחדים של אותם ילדים, לכן שמו הוא חינוך מיוחד. אם חינוך מיוחד שונה מחינוך רגיל, נשאלת השאלה, האם עבודת סמינריון שנכתבת במסגרת חינוך מיוחד שונה מעבודה הנכתבת בחינוך רגיל?

מאפיינים של עבודות סמינריון בחינוך מיוחד

על מנת להבין את המאפיינים של עבודות סמינריון שנכתבות במסגרת חינוך מיוחד יש להבין לעומק את המהות של הדיסציפלינה הזו. במילים אחרות, להבין את ה"אני מאמין" של החינוך המיוחד. ברגע שתופנם המהות, מלאכת הכתיבה תהיה הרבה יותר קלה ופשוטה.

כפי שנטען מקודם, חינוך מיוחד הוא מסגרת חינוכית שנוצרה על מנת להיענות לצרכים המיוחדים של ילדים שלא יכלו להשתלב במערכות החינוך הפורמאליות. אי היכולת להשתלב יכולה לבוא מכמה סיבות: קשיים ובעיות התפתחות למיניהן( שכלי,גופני,מוטורי, חושי וכיוצא בזאת) בעיות רגשיות ובעיות חברתיות. אותו קושי בהשתלבות יכול לפגוע בערך העצמי של הילד. הוא עלול להרגיש חריג ולא שייך, לכן על מנת למנוע תחושה זו, נוצר החינוך המיוחד שיצר מסגרת יותר מתאימה לילדים הללו, מסגרת שמשלבת אותם בחברה מאשר מדירה. לכן אם ניתן לצמצם את האידיאולוגיה של חינוך מיוחד למשפט אחד, משפט זה יהיה "קבל את האחר". לכן בהקשר אל האקדמיה ועבודות סמינריון, עבודות בחינוך מיוחד הן עבודות שדנות באידיאולוגיה הזו ומעמיקות אותה.
 

בגלל שחינוך מיוחד הוא תחום אקדמי רחב בדיסציפלינות ובסוגיות חברתיות, הוא מהווה מצע נהדר לכתיבת עבודת אקדמיות וכתיבת עבודות סמינריון. לכן באופן דומה לשילוב של שני חלקים בלגו הסטודנטים יכולים לקחת תחום מחקר אחד ולשזור אותו בסוגיה חברתית. למשל לכתוב עבודה שעוסקת בשילוב של ילדים עם תסמונת דאון עם ילדים בחינוך הרגיל. או תחום שונה לחלוטין, לכתוב עבודה שדנה ביעילותה של הוראת קרוא וכתוב על ילדים דיסלקטים. ניתן לכתוב עבודות כמעט בכל תחום שעולה על הדעת.

לסיכום, תחום החינוך המיוחד במחקר האקדמי.

לסיכום, חינוך מיוחד הינו תחום לימודים ייחודי מאוד מאחר שעוסק באידיאולוגיה בעלת חשיבות חברתית וערכית, אידיאולוגיית הסובלנות החברתית. בהתאם לאותו ייחוד, חינוך מיוחד הוא גם תחום לימודים שדן באידיאולוגיה מכמה תחומי מחקר, לכן עצם עובדה זו מאפשרת לכתוב מגוון רחב של עבודות סמינריון שכל אחת דנה באספקט אחר של האידיאולוגיה ובכך תורמת למחקר החינוך המיוחד ולתחום הדעת בפרט.

הפוסט עבודות סמינריוניות בתחום החינוך המיוחד הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

במאמר זה, נצלול לעומק הנושא ונשאב ממנו את כל הידע הנחוץ לכם, כסטודנטים, בבואכם לכתוב עבודה מסוג זה.

למידע נרחב יותר על מחקרי איכות ניתן למצוא בעמוד שיטת מחקר איכותנית.

ידוע, כי כתיבת עבודה כזו מצריכה לא מעט מאמצים, לא מעט משאבים ולא מעט זמן, ולכן אנו כאן כדי לסייע לכם בכל הקשור לנושא זה. לשם כך מיועד מאמר זה. בואו ונתחיל.

מה הקטע בעצם של עבודה סמינריונית איכותנית?

לפני שנבין ונדע מהי עבודה סמינריונית איכותנית, עלינו קודם להבין ולדעת אודות כתיבת עבודה סמינריונית. זוהי עבודת גמר שנה, שבה הסטודנט נבחן מבחינה לימודית ומבחינה אינטלקטואלית, כאשר עבודה זו מכילה כל הנושאים שהוא למד לאורך הסמסטר (ולכן היא בסוף סמסטר) ולאורך השנה (ולכן היא בסוף שנה).

ולפני שנבין זאת, קודם עלינו לזכור מספר כללים חשובים בנוגע לכתיבת העבודה:

• כתב david , גודל 12.
• שורה וחצי (1.5) רווח.
• כתיבה בפסקאות, ובסדר הגיוני.
• כתיבה רהוטה, קולחת וברורה.

זוהי עבודה רבת משמעות, בשל השפעתה הישירה על הציון הסופי של הסטודנט, ולכן יש להשקיע עליה במלוא המרץ בעת שניגשים לבצע אותה.
בנוסף, כך נראה מבנה מסורתי של עבודה זו:

• שער
• תוכן עניינים
• תקציר
• מבוא
• סקירת ספרות
• מערך מחקר (השערת מחקר, שאלת מחקר, שיטת מחקר)
• ממצאים
• דיון
• מסקנות
• סיכום
• רשימה ביבליוגרפית

נקודה נוספת שיש לזכור: עבודה זו מכילה, באופן תמידי ובשל החומר הרב שמקיף אותה, מעל 15 עמודים, ולכן הפניות הרבות של סטודנטים אלינו בבקשה לסיוע בכתיבת העבודות.

דבר נוסף וחשוב, שמהווה את עיקר המאמר, שיש לדעת: העבודה מסוג זה הינה למעשה עבודה אישית של הסטודנט, ובה הסטודנט מביע את עצמו בצורה בולטת יותר, לעומת זו הכמותית. שאלת המחקר, השערת המחקר, שיטת המחקר- אלו פרי רעיונותיו, ולכן עליו להיות יצירתי, על מנת ליצור עבודה איכותית, כזו שתגרום לו לחוש אליה זיקה.

ולכן, התהליך בהפקת העבודה עשוי להיות מהנה, כאשר הסטודנט ייצא לרחוב ויראיין אוכלוסיות מסוימות, בנוגע להשערת המחקר שלו, או יחלק שאלונים, שתפקידם לאסוף כמה שיותר ממצאים, שיכולים לתמוך בהשערתו.

ולכן, ככל שתיהנו יותר מן התהליך, כך תניבו יותר ויותר פירות ממנו, והציון בעבודה יהיה בהתאם. מובטח בהחלט.

מידע נוסף

מידע זה אינו מספיק לכם? יש לנו פתרון בעבורכם.

על מנת להרחיב בעניין, ואם אתם מעוניינים בכך בתור סטודנטים, הצוות המסור והמיומן שלנו כתב בעבורכם מאמר נפלא ומשובח: איך כותבים עבודה סמינריונית מקצועית? ואנו בטוחים, כי תפיקו את המרב מתוך קריאת מאמר, שתפקידו להכווין אתכם, שלב אחר שלב, בכל הנוגע לכתיבת עבודתכם.

דוגמא

אחרי שקראתם בעיון את המאמר, הנזכר לעיל, כעת בחלק זה נביא דוגמא לעבודות מן הסוג הזה. עבודות אלו הן עבודות סמינריוניות במשפטים. ומדוע דוגמא זו?
משתי סיבות עיקריות:

1. בשונה מעבודות אחרות מסוג זה, בעבודות אלו ניתן להתמקד בחוק אחד בלבד, שלבדו מהווה מכלול שלם של עשרות עד מאות עמודים, ובכך לפתח עבודה סביב חוק זה. למשל: חוק העונשין, תשל"ז- 1977.
    
2. ניתן לדלות לא מעט נתונים איכותניים מן אותו חוק (נושא) שנבחר, ולהרחיב עליהם.

לסיכום, אם אתם צריכים את עזרתנו, אנחנו פה בשבילכם.

הפוסט עבודה סמינריונית איכותנית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

כל עבודה זקוקה למבנה, כך גם עבודה עיונית מתחילה מדלת כניסה או כמו שנהוג לקרוא לזה שער, אחריו יפגשו הנכנסים את תוכן העבודה אליה נכנסו, ואז המבוא ממנו כבר ניתן לראות את פנים המבנה כולו. רצפת המבנה היא המקורות עליהם נבנתה העבודה, פרקי העבודה הם כמו קירות המבנה ופרק הסיכום הוא גג המבנה. אז בואו ניכנס.

שער מבנה עבודה סמינריונית עיונית

• על דלת הכניסה צריכים להיות כתובים הפרטים הבאים:
• שם המוסד הלימודי
• שם החוג
• מסלול התואר
• שם הקורס
• שם המרצה
• כותרת העבודה – הכותרת צריכה להציג בתמצית את השאלה בה תעסוק העבודה  
• שם המגיש / מגישה
• תאריך

סף הבית

פתחנו את השער של מבנה עבודה סמינריונית ולפנינו דף עם תוכן העניינים, שיציג לקוראים  את ראשי הפרקים של העבודה ואת סדר הופעתם. כל אחד מפרקי העבודה יוצג בכותרת שמו ובציון מספר העמוד שבו האו מתחיל. חשוב לזכור למספר את עמודי העבודה. זכרו שגם דף תוכן העניינים הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה ולכן יש להקפיד על צורתו ועל סדר הכתוב.

המבואה

למרות שפרק המבוא מכניס את הקוראים לפתחה של העבודה, הוא נכתב בסיומה, אחרי שכל המבנה קיים. המבוא סוקר בקצרה את מבנה העבודה הסמינריונית כולה, את הרקע לנושא המחקר, את נושא העבודה ואת השיקולים שהנחו את הבחירה דווקא בנושא זה. כמו כן תוצג במבוא שאלת המחקר כלומר, השאלה/ות שתבדוק העבודה, שיטת המחקר שנבחרה לענות על שאלת המחקר והשערות לגבי התוצאות.

נכנסנו אל מבנה העבודה הסמינריונית העיונית

פנים המבנה שהוא גוף העבודה, יכלול שלבים בכתיבת עבודה סמינריונית ואת הפרקים המרכיבים אותה.

1. ראשי הפרקים מהווים את הלבנים של המבנה.
    
2. הטענות העולות משאלת המחקר, שהן החומר המחבר את לבני המבנה.
    
3. סקירת ספרות המבססת את הטענות. סקירה ספרותית היא חלק בלתי נפרד מכל מבנה עבודה סמינריונית עיונית, היא מורכבת ממקורות אקדמאים ומטרתה להציג לקוראים רקע תיאורטי של נושא העבודה.
   
   אופייה של סקירת הספרות משתנה בין מוסדות הלימוד השונים ולפי דרישות המרצים אך המשותף לכולם הוא השימוש האחיד של כללי הציטוט לכל אורך העבודה, ה-APA  כך שמראי המקום של מקור או הציטוט יהיו מדויקים.
    
4. ביבליוגרפיה. פרטי הביבליוגרפיה הם מידע חשוב מאוד ולכן צריך לדייק במסירתו. הרשימה הביבליוגרפית צריכה לכלול את כל המקורות בהם השתמשנו לצורך כתיבת עבודת סמינריון, מודפסים או במרחבי אינטרנט.
   
   טיפ חשוב נוסף, חוץ ממקורות ראשוניים רצוי להשתמש במאמרים עדכניים ככל הניתן מכיוון שמאמרים ישנים יכולים  להכיל מידע שגוי ולא עדכני.  
    
5. מילות קישור. לחומר המדביק לבנה אחת לשניה יש להוסיף מילות קישור של הוספה או ניגוד, של פתיחת דיון וסיכומו. בעבודה סמינריונית חשוב מאוד לחלק את העבודה לפרקים ולפסקאות כדי שלקורא יהיה קל ונוח להתמצא בעבודה. 

בונים את הגג

נכנסו בשער העבודה, לרגלינו רצפה מוצקה, מבוא וקירות הבית כעת הגענו לבניית הגג, פרק הסיכום. מבנה עבודה סמינריונית עיונית צריך לכלול לכל אורכה של העבודה פסקת סיום פרק שתהווה קישור בין פרק לפרק או פסקת פתיחה בפרק החדש עם הסבר קצר לתוכן שנטען עד כאן ועל מה ידון הפרק הנוכחי. אך לפרק הסיכום תפקיד נוסף, הוא דומה מאוד למבוא כי למעשה שניהם מסכמים את העבודה. 

כמובן שהמבנה מתייחס לכל עבודה בכל נושא גם אם מדובר בכתיבת עבודה סמינריונית במנהל עסקים.

פרק הסיכום אינו מביא טענות חדשות, לא מבסס טענות שנכתבו, ארכו נע בין חצי עמוד לשני עמודים ותפקידו להציג את עיקרי המסקנות אליהן הגיעו כותבי העבודה. לעיתים ניתן גם להציע כיוונים נוספים להתבוננות על שאלת המחקר אך כמובן שאין להציג רעיונות ונושאים חדשים אשר לא הובאו במהלך העבודה. כתיבת עבודות דורשות חומרי גלם משלהן, מהם נרכיב את המבנה כולו, בדיוק כמו שתואר לעיל.

הפוסט מבנה עבודה סמינריונית עיונית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

עבודה מסוג זה הינה עבודה מן הרמה המתקדמת ביותר, ובעצם ברמה הגבוהה ביותר שאותה מגישים לאקדמיה. זוהי עבודה משמעותית מאוד, בשל מספר סיבות:

1. משקלה גדול עד מאוד בהשפעתו על הציון הסופי של הסטודנט.
2. החומר האקדמי, העמוס לעייפה, שנדרש לשם ביצועה.
3. היותה עבודה מסכמת גדולה של השנה, ובה הסטודנט מראה את כל הידע שצבר וטיפח במהלך שנת הלימודים.
4. היותה עבודת מחקר, שנותנת שחר לעמדותיו האישיות של הסטודנט וביכולתה להביאו לפריחה אקדמית ואינטלקטואלית, בשל הידע הרב שמזדמן לו, בעת ביצוע העבודה.

מלבד זאת, התחומים הרבים שמקיפים עבודות כאלו מעידים על הרצינות הרבה שבה כל חוג או פקולטה במוסד השכלה גבוהה מייחסים לכך. מידע אודות עבודות סמינריוניות בתחומים שונים ניתן למצוא כאן.

אם אתה סטודנט שכה חשוב להתמצא ולדעת בנושא חשוב זה, הישאר כאן, כי הצוות שלנו הכין בעבורך את המאמר הבא, שיכיל את כל מה שחשוב לדעת. בואו נתחיל.

אז מה צריך לדעת בכללי כתיבת עבודה סמינריונית?

ראשית כל, כמה פרטים טכניים שיש להקפיד עליהם בעת כתיבת העבודה:

• כתב david בגודל 12.
• שורה וחצי (1.5) רווח.
• הקפדה על פסקאות.
• כתיבה מסודרת, רהוטה, קולחת וחפה משגיאות כתיב.
• רצוי למספר עמודים בתחתית כל עמוד, כדי ליצור סדר קליל.

ומעבר לזה, כללי כתיבת עבודה סמינריונית כוללים גם את המבנה הקבוע שלה:

• תקציר
• מבוא
• סקירת ספרות
• מערך מחקר שכולל שאלת מחקר והשערת מחקר
• ממצאים
• דיון ומסקנות
• רשימה ביבליוגרפית

אם אתה סטודנט שרוצה לדעת מעבר לכך, וחשוב בעבורך לקבל מידע חיוני נוסף, הצוות המסור שלנו יצר מאמר במיוחד בשבילך, שמסקר איך כותבים עבודה סמינריונית מקצועית.

לפני שנעבור לחלק הבא, שיסקר את עניין התחומים בעבודה, כעת נדבר על חלק לא פחות חשוב בכתיבת העבודה- המקורות האקדמיים.

ללא צל של ספק, שבחירת מקורות אקדמיים הינה כמעט על גבול הבלתי אפשרית, בשל אי זמינות מקורות (חלק נרחב מן המקורות דורשים תשלום בעבור הורדתם למחשב), אך בעיקר- בשל הקושי למצוא נושא ספציפי, בעיקר בשפה האנגלית, שמדבר ספציפית על הנושא שבו העבודה מתמקדת. החיפוש אחר מילות מפתח מתאימות הופך את מלאכת מציאת המקורות לעבודת פרך.

ולכן, אם אתה סטודנט שמתקשה למצוא מקורות אקדמיים, צור קשר והצוות המקצועי, המסור והמיומן שלנו יסייע לך בכך, כדי שתוכל לאחר מכן להמשיך במלאכת ביצוע עבודתך. בואו נמשיך לחלק הבא.

כיצד זה בא לידי ביטוי בתחומים השונים?

בכל תחום שנבחר, יש את דפוסי כתיבת עבודתו. למשל, כאשר בוחרים לכתוב עבודות סמינריוניות במשפטים.  זוהי עבודה ייחודית, בשל התחום עצמו. למידת חוקים משפטיים, בפני עצמם, יוצרת מסמכים רבי עמודים ורבי סעיפים, הכתובים בשפה משפטית גבוהה.

לדוגמא: חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט 2019, וכולל 9 סעיפים, על אף היותו מסמך קצרצר. מצד שני,  חוק העונשין , תשל"ז- 1977, שמכיל מאות עמודים ו-505 סעיפים.

מה עוד צריך לדעת?

כדי להתעמק יותר בנוגע לתחומים של העבודה, צוות האתר הכין מאמר שקשור לעבודה סמינריונית במנהל עסקים. במאמר תקבל נקודות נוספות למבנה ייחודי של סמינריון בתחום הנזכר לעיל.

אם בכל זאת אתה זקוק לסיוע בעבודתך, אל תהסס ליצור קשר, עוד היום. 

הפוסט כללי כתיבת עבודה סמינריונית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.

סיבה נוספת שסטודנט כה מפחד מעבודה סמינריונית היא בשל העובדה שזו עבודת סוף שנה, שדורשת ממנו יתרת משאבים ויתרת זמן כדי ליצור אותה. עליו לכתוב אותה ביתר שאת ולוודא היטב, כי הוא עומד בסטנדרטים הנוקשים של המרצה שלו וגם של העולם האקדמי בישראל.

אין ספק כלל, כי כל סטודנט חולם בגדול על הרגע בו הוא יוכל להגיש את העבודה, סוף כל סוף, ו"להיפטר" ממנה עם מעט מאוד "נזקים" לציון שלו. עם זאת, על כל סטודנט להשקיע את מיטב מרצו בהפיכתה של עבודתו לראויה ביותר לטובה ביותר.

המאמר הבא הוא בדיוק בשבילכם. בואו ונתחיל.

אז מה חשוב לדעת בנוגע להגשת עבודה סמינריונית?

קודם כל, לפני שתגיעו אל השלב של הגשת עבודה סמינריונית, ראשית כל עליכם להכיר את סוג עבודה זה מקרוב. נתחיל מן המבנה שלה, שבערך תמיד נראה כך:

• שער
• תוכן עניינים
• תקציר
• מבוא
• סקירת ספרות (כללית ומורחבת)- רצוי ליצוק את התוכן שלה בראשי פרקים
• מערך מחקר (שאלה, השערה, כלים ושיטה)
• ממצאים
• דיון
• סיכום
• מסקנות
• רשימה ביבליוגרפית
• נספחים (אין חובה בכך, אך רצוי)

יש להשקיע בכל פרט בעבודה, בעיקר בחלק של סקירת הספרות, שהוא החלק העיקרי ביותר. חלק זה משפיע על הכתוב בשאר חלקי העבודה, ובלעדיו לא ניתן ליצור את העבודה ולא ניתן לבנות שאלה והשערה למחקר.

בנוגע לתחילת העבודה, כתבתנו בשבילכם מאמר משובח בנוגע למבוא לעבודה סמינריונית – שנמצא כאן.

לפני שניגש אל החלק הבא, שנחשב לחלק שחשוב בכל עבודה. ניגש לכמה כללי בסיס: כתיבה בפונט David בגודל 12 בעבור התוכן ובגדלים שונים בעבור כותרות ראשיות ובעבור כותרות משניות. יש להקפיד על שוליים נכונים ועל רווח וחצי (1.5) של שורות. עד כאן בצד הטכני.

שוב לגבי העבודה עצמה, יש להקפיד לכתוב מעל 20 עמודים (בדרך כלל), מכיוון שזו אינה עוד עבודה בעולם האקדמיה, אלא עבודה בעלת חשיבות, שיכולה להשפיע על הציון הסופי שלכם.

מלבד זאת, העבודה הזו מגדירה את היכולות האינטלקטואליות ואת היכולות המחקריות, אשר רכשתם בעבור עצמכם, ולמעשה גם מסכמת את החומר של הקורס הנלמד. לרוב, זו עבודה שתוגש בסוף סמסטר או בסוף כל שנה. העבודות הללו הן חלק בלתי נפרד מהשגת התואר הראשון או התואר השני. 

החלק החשוב בכל עבודה

החלק החשוב בכל עבודה כזו, ובעצם בכל עבודה שקשורה לאקדמיה, הוא החלק של עריכה לשונית. נכון, כתבתם עבודה מושקעת ובה כל התוכן הרלוונטי, גיליתם שיש לכם יותר מ-20 עמודים אך הנה המוקש מגיע- היא זקוקה לעריכה!

טקסט עם שגיאות כתיב ושגיאות תחביריות, ללא סדר במשפטים- עלול לפגוע בציון הסופי שלכם. העבודה שלכם חייבת להיכתב בצורה תקנית ונקייה מבחינה טכנית, בנוסף שהיא צריכה להיכתב בצורה גבוהה, מדעית ואקדמית מבחינת התוכן שלה.

פרט שאסור לפספס

יש פרט מאוד חשוב, שאסור לכם לפספס בכל הנוגע לעבודה: שיטת מחקר. השיטה היא הדרך בה העבודה שלכם תיכתב, מבחינת כיוון המחקר שלה: איכותני או כמותי. אם היא כמותית, היא תתבסס על כימות מספרי לתוכן. אם היא איכותנית, היא תבסס על סיפור עומק שקשור לתוכן.

צריכים מידע נוסף? מוזמנים ליצור איתנו קשר תמיד. 

הפוסט הגשת עבודה סמינריונית הופיע לראשונה ב-CAMPLUS.